ספר רזיאל המלאך


ציור 1

זה ספרא

דאדם דקמאה שנתן לו

רזיאל המלאך

זה השער לה' צדיקים יבואו בו לעלות במסילה, העולה בית אל, לדבק בכבוד אל, ולכל בית ישראל, היא סגולה מעולה לראות בנים חכמים ונבונים, ולהצלחה, ולברכה, ולכבות אש המערכה, שלא ישלוט בביתו, וכל שד ופגע רע לא יגור במגורתו, למי שהספר הקדוש הנכבד והנורא אתו גנוז וטמון אצל כספו וזהבו באוצרתו ובחילתו ובעת צרתו יהיה לו תשועה מהרה, וזה יעידון ויגידון כל בני תורה :

איתא בספר המלבוש ד' ד' וז"ל אף מי שאין זוכה ללמוד בו רק שהוא בביתו גנוז אצל כספו וזהבו בודאי ינצל מן שריפה ומן שוד ושבר עכ"ל:

והוספנו כעת הגהות יקרות על ספר הקדוש הזה מהאיש אלהים קדוש נורא מאוד הרב המגיד דק"ק קאוניץ זי"ע :

פעה"ק ירושלם תובב"א

ה ק ד מ ה

לשם יהוד קב"ה ושכינתיה על ידי ההוא טמיר ונעלם, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:

ראה את זה חדש היא אשר כבר היה לעולמים : בו יוכל לידע כל מדע נעלמים נסתרות: זה ספר תולדות אדם בו חקר ובן קורא הדורות מראש מראשית אחרית : ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בו להיות להם שם ושארית : אז יבקע כשחר אורם להאיר עינים לדאות באספק לראות המאירות : לא יאנה לצדיק כל און להבין במאמרות טהירות : היוצאים מעשר ספירות :

זה הספר היה כמוס עמדי חתום באוצרותי. זה כמה שנים ובני עמי נחרו בי להדפיסו. ולא אביתי כי מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי שלא ישמעו דברי עד שראה ראיתי שתי ראיות שכבר נדפסו רוב בנין ורוב מנין בספר הנקרא ציור אותיות מכל העולם בלשון צרפת וראיתי שהספר הקדוש הנכבד אית בידי עניים. עניים מדברי תורה ונותנים להעתיק זה לזה ע"י ממון רב ובודאי העתקה היא גדול צעקה ומעט מלאכה כי בא טעות אחר טעות עד שהיה הטעות מרובה על העיקר בלי חקר ועי"ז יוכל ח"ו לקצץ בנטיעות ראיתי וחקרתי ודרשתי היטב אחר הספר שבידי אם הוא מוגה ופזרתי ממון רב להלוות לי שני ספרים ממדינות אחרים וראיתי בהם ששלי היה אב לכולם וכולם נעתקו מספר שלי כאשר הראיתי ע"י הוכחה לבני עמי וחתם בו הקטן אליעזר בן א"מ הרב יהודה שקבל מעשה מרכבה מרבינו יהודה החסיד שקיבל מאביו רבינו שמעון החסיד ובודאי הוא בעצמו היה מגיהה וגם חתום בו מהור"ר טעבלי מתושבי ארץ צבי ששמו היה הולך מסוף עולם ועד סופה ובוודאי אלו לא היו עוברים על לאו אל תשכן באהליך עולה זה המקיים ספר שאינו מוגה בביתו וגם מצאתי בו תועלת גדולים בזה הספר לתפלה מעולה כמ"ש מפני מה הראשונים היו מתפללים ונענים מיד ואנו צווחין כל היום ולית דמשגח בן לפי שהיו יודעים השם כמ"ש כי הוא ידע שמי יקראני ואענהו והרבה נביאים לא נבאו אלא ע"י עיונים בזה הספר תחלה כדאיתא בדף ג' שהספר הזה הכנה לנבואה כי ה' יהב חכמה לחכימין בכל דבר בעולם הזה צריך הכנה כמו גבי אלי' כד קמח גבי אלישע פך שמן וגבי ישראל וחמשים עלו מזוינים וכן בכל מקום ובהבנת זה הספר יקוים הקרא כי מלאה הארץ דיה גם כתוב בפנים הספר רף ג' עמוד ב' כל מי שיזכה לו אשריו וטוב לו וכו' כי לא לכל נתן כי לא יבינו ולא יחכמו כל אנשים ממנו ואמרתי באם שיבא זה הספר הקדוש הנכבד והנורא ליד מי שהוא מסטרא דמסאבא וכסיל לא יבין את זאת אלא חכם מבין מדעתו ולית בו כל המדות כמו שכתוב בתוכחת מוסר בספר רזיאל הגדול ובודאי לא יצא שום תקלה ועולה ומכשול וגרעון ע"י הספר הקדוש הזה רק כולה לטובה למי שזכה בו ותועלת גדולות לבקשות ולתפלות שנ' כל הנקרא בשמי וגו' וגם ראיתי אחר רואי את עני עניות ברזא דרזין עמי אשר במצרים יושבי ח"ל דאינון יושבין על מלאות הקליפות שרי מעלה ומתמציתו הם שותין שרי מעלה הפה במצר השכינה שנקראת ים של שלמה שבה נשלם הבנין נטי הצללי' צללי ערב שעשו ערבוביא בעולמות וידל ישראל עד מאוד מדברי תורה מדברי נבואה כי בא מות בחלוננו אלו הקליפות ומכסה הלוט שנאמר סכת בענן מעבור תפלה חשכו הראות בארובות אלו הנביאים כמ"ש איה הרואה שלא יוכלו לראות בנבואה עדיין היו משתמשין ברוח הקודש ע"י החור: מ"ש שלח ידו מן החור והיא כאצבע בבירה והשתא האצבע בקירה כי נתעבה יותר ונסתם החור מרוב עוננו עד שהיינו כחמורים לנטות אחר חומרי ונתעבה כח השכלי שלהם אף שנתמלא כריסן מכל חכמות שבעולם אינם חפצים ללמוד חכמת הקבלה כי סומכין על המשנה אין דורשין וכו' ולא במעשה מרבבה ביחיד ואינם משגיחין על הגמרא אין דורשין ליחיד וכו' אבל באם הוא חכם ומבין מדעתו רשאי לדרוש לפניו משמע אפי' דרך דרש אבל בלא דרש רשאי ללמוד אף שאינו מבין כל כך מדעת כגון ע"י ספר והלא יחזקאל כתב וגם שאר נביאים וא"ת הוא צרור וחתום אף בזה הספר צרור וחתום במקומות הללו ויש מהם אומרים שנתחלפו המלאכים בשעת החורבן כמו שאיתא במ' על הפסוק השליך משמים. ארץ אינם מבינים הפשט כי כל קבלה מעשיות צריך לכוון התקופות והחדשים והימים והשעות שכל שעה מתחלף המלאך כדאיתא בספר בפנים והקב"ה היה עושה חושך ולא היו יכולין לכוון השעות כמו שאיתא במסכת איכה מלך ב"ו מכבה הפנסים כך אני שנא' שמש וירח קדרו וככבים אספו נגהם ונתחלפו המלאכים רק להם אבל המלאכים עמדו על משמרתם כמו שהיו מימות עולם ויש מהם אומרים מי עילה לשמים שיגיד דברים הללו המה כופרים בתורת משה ובנביאים כידוע אוי לאזנים שכך שומעות ואוי לעינים שכך רואות הוכבד אזנם מלשמוע השע עיניהם מלראות כי תכלית הקבלה היא עיקר התורה כדאיתא בשל"ה והנה סדר המדרגות כך היא לא בור ירא חטא רק צריך ללמוד תרי"ג מצות והתלמוד מביאנו לידי מעשה א"כ משיבא למעיה זו המעשה היא סולם לעלוני שהוא חלק הנסתר ויזכה לחזות בנועם השם וידוע שתכלית גדול מהתחלה כמ"ש טוב אחרית דבר מראשיתו שכל התפלה בשביל אחרית לפי זה מצוה הוא יותר טוב מלמוד הנגלה והנסתר יותר טוב מעשיית מצוה וזהו פי' הקרא כי נר מצוה ותורה אור הנסתר אור אבוקה אין לומר מה שאמר תורה אור של הנגלה והלא מצוה עדיף והיאך קרא לנגלה אור ולמצוה נר אע"כ תורה אור זו היא הנסתר וידוע שאם ירצה להביא נר קטן למדורה קוד' שבא למדורה נכבה בחמימו' המדורה אבל מדורה אל מדורה אחרת יכול להביא כך הקב"ה אש אוכלה הוא ונר אלהים נשמת אדם ועיקר התכלית לדבק בהקב"ה כמ"ש ואתם הדבקים בה' אלהיכם וכי יכול לדבק נר קטן לאור גדול כזה אלא על ידי עשיות מצות רבות שמהרבה נעשה מדורה ויוכל לדבק מכ"ש מי שעסק בחלק הנמהר שהוא בעצמו אבוקה שיוכל לדבק בהקב"ה וידוע כי חלק הנגלה אינה שייך אלא בעה"ז אף קצת מצות דלית ביה הנאה כגון תפילין סוכה עיקר שלהם יש בו הנאה תפילין שנאמר ה' נקרא עליך זו תפילין שבראש סוכה לכפר מי שחייב גלות כך כל המצות צא דוק זהו מ"ש הנסתרות לה' לדבק לה' והנגלות לנו ולבנינו להנאותינו בעה"ז כשיהיה הבן והאב כא' אבל בעלמא דאתי כל צדיק יש לו מדור בפני עצמו ועוד רמז לנ"ו בגימטריא הטבע כמו אלהים שעה"ז נברא בשם אלהים כמ"ש בראשית ברא אלהים בגימטריא הטבע שעה"ז נדבר ע"פ טבע כדלעיל שצריך הכנה וזהו לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם שאחריתם לדבק להקב"ה וזהו בא מחמת חומר העב שנתעבה על ידי עונותינו ואין לנו תקנה אלא לשבר הקליפות על ידי זיעת הפלפול כמ"ש שנשאל אדם לאחר מותו פלפלת בחכמה כמ"ש בזיעת אפיך תאכל לחם זו תורה שנאמר לחמו בלחמי גם על ידי בכי שכל השערים ננעלו חוץ משערי דמעות בכי בגימטריא ל"ב להראות שבבכי נפתח לו ל"ב נתיבות חכמה כח מ"ה אד' עליון יו"ד ה"א וא"ו ה"א וזהו דמעה עד מה ר"ל עד כה מה ועי"ז יוכל לידע רזין דרזין סתימא דסתימין עד שידבק בעתיק יומין מצד נשמתו ויהי' יותר ממלאכים מעלתו וכן מי שיזכה ללמד ולהבין בספר הזה יהיה אלהים אתו ויהיה כחנוך אשר לקח אותו אלהים ויקיים הקרא כעת יאמר לישראל מה פעל אל:

ראה זה ספר תולדות אדם ספרא דאדם קדמאה כדאיתא בזוהר זה ספר ספר ודאי והאי אוקימנא דכד הוה אדם בג"ע נחית ליה הקב"ה ספרא ע"י רזיאל מלאכה קדישא ממונא על רזין עילאין קדישין ביה גליפין גליפי עילאין והכמה קדישא וע"ב זיני דחכמתא היו מתפרשין מניה לשית מאה ושבעין גלימין דרזי עילאי באמצעיתא דספרא גליפא דחכמה למנדע אלף וחמש מפתחן דלא אתמסר לעילאי קדישא וכלהא סתימין ביה בספרא כו' עד בשעתא ההיא רמז קב"ה לרפאל ואתיב ליה ההיא ספרא וביה הוה משתדל אדם ואנח ליה לשת בריה וכן לכל אינין תולדן עד דמטא לאברהם ובזה הוה ידע לאסתכלא ביקרא דמריה והא אתמר וכן לחנוך אתיהב ליה ספרא ואסתכל מניה ביקרא עילאה גם בזוהר חדש פ' תרומה חנוך אשתכח נהירו דאבד ארם קדמאה וכו' עד דאתי שליחן מלאכי עלאי ואולפו ליה חכמתא עלאה יהבו ליה ספר דהוה טמיר גו אילנא דחיי ואוליף מנ"ה ע"כ ארי לנו שהקב"ה נתן ספר לאדם ע"י רזיאל המלאך. וא"ל מה זה שמביא הספר משניות על ר"ע רבי ישמעאל וספר יצירה זהו לאו קושיא כדאיתא נזוהר על פסוק זה ספר תולדות אדם וכו' עד דמטי לדרי דר"ע וחמי אורייתא דידיה וחדי וחמי סתיתא ועציב וכו' גם בגמ' הראה לו דור ודור ודורשיו דור ודור ומנהיגיו עד שראה ר"ע שמח בתורתו ומתעצב במיתתו הרי לנו שראה דור ודורשיו וראה בתורתם ותו לא קשה מידי גם אין לתמוה מ"ש בזה הספר דף מ"ב שיכתוב שמות על טרפי הדס וכו' זה לאו קושיא שאין אסור למחוק אלא ז' שמות ולגרסא א' אף אהיה אסור למחוק כדאיתא ביו"ד סי' רע"ו סעיף ט':

גם אין לתמוה מה שכתב לקמן דף ג' ואלה הם דברי הספר זהו נמי לאו קושיא והלא אית נמי בברכות האי דבעי למחזינה ליתי שיליתא וכו' כי כל דבר צריך הכנה כדלעיל. וא"ל הרי כתיב ודאשתפש בתגא חלף אינם מבינים הפשט תגא זה כתר בודאי מי שמשמר בספירה כתר חלף כידוע ליודעי חן אבל קבלה מעשית וקמיעות דאית בזה הספר רשאי במקום שאית בו צורך אבל בטהרה. בואו וראו שבה זה הספר מי שזכה ללמוד בו בקדושה ובטהרה זכה הוא לו לעצמו ולבניו ולבני בניו וכמ"ש לאביו כי ברא מזכה אבא רק צריך לנהוג בו כבוד כמו שאיתא בהקדמה לספר מלבוש דף ד' אף מי שאין זוכה ללמוד בו רק שהוא בביתו גנוז אצל כספו וזהבו בודאי ינצל מן שרפה ומן שוד ושבר כדאיתא בזה הספר דף מ' ע"א. בזה הדף ע"ב מתחיל ספר המלבוש ובו מעלת הספר ושנתן רזיא"ל לאדם והיאך צריך לנהוג בו ושמות התקופות ושמות מלאכים המשרתים בכל תקופה ותקופה ובכל חודש וחודש ובכל יום ויום ושמות השמים והארץ ובכל רוח ורוח ומלאך על כל מזל ומלאכי דשבעה ככבי לכת לפי כל תקופה ותקופה והשבעות בד' ה' ע"ב מתחיל ספר רזיאל הגדול ובו תוכחת מוסר מתוק מדבש ונופת צופים ומעשה מרכבה ושאר דברים שכל דבור ודבור נאה מאוד לדרש ובו נכלל מלאכים ופעולתם ולידע הרוחות וגשמים וכל דבר דף כ"ד ע"ב מתחיל לפרש שם ע"ב ופעולתו וציוריו אותיות ונקודות אף ל"ד מתחיל ספר נח ובו לפעול פעולות גדולתו ובו מעשה בראשית ותפלות ושיעור קומה. מ"א ע"ב מתחיל ספר המזלות ובו נכלל קמיעות על כל דבר והמה בדוק ומנוסה ופירוש על שם ע"ב וע"ש מ"ב ופעלתם כגון זו צריך להודיע שאין רשאי לדבר שמות הקדושים אלא להראר בלבו אפילו לתפלה וזהו מ"ש בגמ' ועבדתם את ה' בכל לבבכם איזה היא העבודה שהיא, בלב זהו תפלה וק"ש והלא תפלה צריך נמי לחתוך האותיות וכו' אלא זהו הזכרת שמות שצריך לכוין ולא לדבר. והבאתי זה העתקה לדפוס כמו שאיה בהעתקה שלי אות באות ובפרט בשמות הקדושים וגם שמות מלאכים הייתי מגיה ד' פעמים אות באות אם שגיתי ה' יכפר בעדי כל דברי הנ"ל מבעל המגיה שהביא העתקה לדפוס הצעיר יצחק בן המחבר אברהם ז"ל דק"ק אמשטרדם:

ספר המלבוש הנחקק בקדושה ובטהרה הממולא רזי חכמה המודיע תוצאות בינה המחכים ענוים המצהיל פנים משמן המלמד לשון צחות המברר ומצרף לב הנעשה מרפא לגוף הנותן שקוי לעצם המאור בככב נוגה המאזר עוז וגבורה המוכן לעולם הנפעל לפני דורות המשעשע עולם מקדם הדר עם קדושי מרום הנכתב בזהר מזוקק הנובע כמעיין טהרה ממוכן במצעי כח הנעלם על המעשים הנכבד מכל הפנינים היקר מכל חפצים לא יערכנו זהב ומחיר ולא יסולא בכתם אופיר ואין משקל לחכמתו ואין חקר לתבונתו ואין מספר לדברי רזיו כהאלהים כן כל יודעיו כגדודי אש כי כל החוקר בו כשרי מרום כן כל הקורא בו. עץ חיים היא למחזיקים בה שומריו ישמרו כבבת עין מכבדיו כבוד ינחלו מוצאיו ימצאו חיים משכיליו ישכילו לקח מציל נוצריו ממות. ממלט נפשם משחת מגביר זרועם ביראת האל. מלמד מוסר השכל ממלא לבם שכל משיבת לחיי העוה"ב מרבה שרשם עד עקב מעשה חלקם בג"ע כי אלהים חיים אוצר יראת ה' מלא כל הארץ כבודו בשמים הכין כסאו ושמי שמים לא יכלכלוהו ושבעה מעיינות רום הרכין להדרו אלף אלפים משרתיו ורבי רבבות צבאיו גדודי אש מתלקחת נהרי אש מושכין לפניו. משאתו יגורו אלים ומקולו ינועו אמות הספים דמותו כמראה אש קשתו כתרשיש וכשהם. חציו קלים כברק כסאו נורא כעין הקרח מלאכיו אזורי קשת אופניו שביבי שלהבת עמו המשל ופחד עמו דברי יראה ורעד נעלם מעיני כל חי ומלאות עינים לא שזפוהו וענן וערפל מביביו וחשמל חתולתו יושב ושכנו לבדו סתומות לפניו כסדר טמונות יוציע לאור עמוקות יעתק סתומות מגלה מגולות לא עממוהו וחשך לא יחשיך ממנו כי אין כל העולם כנגדו בכל עושה כרצונו וחפצו כשלטון דברו ממהר מקוים עצתו אין מי אשר יאמר לו מה תעשה ואין להשיבו. פקדון נפשות בידו משפיל ומרים בחפצו. מניס מגערתו ים מחריב תהומות מקדיר לבנה וחמה מכהה כל מכבי אור מעתיק הרים ולא ידעו מרעיד הארץ בהשיטו בה ולו עצה וגבורה וממנו דעת ותבונה נותן חכמתא לחכימין ומנדעא ליודעי בינה. והוא נספר הקדוש הזה באותיות ע"ב ונתן למיכאל שר הגדול אשר הוא על שבעה השרים המשרתים את המלך ממ"ח אשר ממנו החכים לאה"ר תחלת חכמה ובו הערים וקרא שמות לבל בהמה חיה ועוף ורמש ודגים ובו הבין ותרב חכמתו מכל אשר ברא אלהים בששת ימי בראשית הבריות והיו כל רואיו רועדים ממנו בכן הבין אדם שאמת הוא הספר ומעת אשר קרא בס' הזה והזכיר אותיותיו היה אימתו מוטלת על הזה ואמת כל אותיות הקדושות שבו והרבה לכבדו בכל כחו ובקדושתו לעשות בטהרה ובהצנע ובענוה וכן השכיל ברוח חכמה והבין לשון זהב וצרפו באש פעמים וחתר בו אותיות הספר הקדוש בקדושה ובטהרה ונתנה בנקרת אצור מקדם לג"ע כי לא היתה הארץ יכולה להכיר כחו כי כל מקום שהיה אדם מחזיק בו וקורא איתו היה נודד כאניה ואם בהר היה מזכירו היה נמס כדונג ואם על הים היה מזכירו היה נקפא ככפור ואם על האש היה מזכירו היה נקפא כעפר ואם על האריו' אם אל הנמרים ועל דובים ועל חיות רעות היה מזכירו היו עומדים נאלמים אם על נחש ועל כל רמש היה מזכירו היה משתק בם כצפור אם בשמים היה מדבר ומזכיר שם הקדוש הזה באותיותיו ובקדושתו לפני השמש והירח והכסיל וכל מאורי אור היה מושל כצדיק מהשל ביראת אלהים וגם על הרוח ועל שד פגע ושטן היה נוטל זכר ונקבה ואם על זכר ונקבה היה מזכירם היו נשמעים לו כחפצו ורצונו אם על מגדל גבוה וחומה בצורה היה מזכירו היה נופל לארץ פתאום ואם על עץ פרי היה מזכירו היה נותן פרי בלא עתו. ואם על קרב ומלחמה היה מזכירו היו נסים מלפניו וגם כל דבר היה יודע והיה ידוע לו מרוח קדוש הזה אם למות אם לחיים אם להטיב אם להרע וגם חזי שעות ורגעי עתים ומספר ימים וחקר תקופות וחשבון תקופות ויובלים עד סוף העולם ממנו למד מסוף עד סוף. ובעמוד שת בנו כשהיה בן י' שנים חנכו ע"פ דרכו והבינו כל אותיות החרותות בספר הקדוש הזה והגיד לו כל גבורותיו ומה כחו ונפלאותיו וכאשר עשה עמו והודיעו כי בנקרת הצור שמו ולמדו כי בעת אשר ידבר בו יהיה נוטר עצמו בכל יום משש שבועות ימים ולא יאכל בהם כל בצל ושום וחריף. וכל דגה ודג וכל בשר וכל דבר שמוציא דם וכל יום ויום היה רץ אל הרהטים ורוחץ בטהרה פעם בשחרית ופעם בערבית והשביעו שלא ינהוג בו ברוח גסה ולא בקלות רחש כי אם בענוה וביראה ובטהרה ובקדושה כי כן דרך כל יודעיו ומשכיל באותיותיו. ואחר כל זאת נפטר לבית עולמו ועמד שת בנו והחזיק בו בהליכתו בלא נטות ימין ושמאל בכל דבר שנצטוה מאדם אביו כי גם הוא היה חכם ונבון ויודע שכל ובינה כי מחכמת ספר הקדוש הזה נפתחו לו שערי חכמות וערמות להבין בין טוב לרע ולמאוס ברע ולבחור בטוב וראה והנה דורות הראשונים הולכים אחרי ההבל והתוהו אחרי מעשה ידיהם והחלו לקרוא אלול בשם אל והמרו סובל בנסבל ולא ידעו ולא יבינו כי בחשכה יתהלכו והשקיל את שת ברז הספר הזה ובאותיות השם הקדוש החקוקים בו כי אל יפרוץ גבול הים ומציף כל העולם בכחו ועשה גולם קמוס של זהב ונתנו בתוכו עם כל ראשי בשמים והטמינהו במערה ובעיר הנקרא חנוך שבנה קין אחיו:

זו תפלת אדם הראשון

שהתפלל בשעה שנגרש מג"ע ועד שנתן לו הספר הקדוש הזה והתחנן לפני הגבורה וימאר ה' אלהי העולם אתה בראת את כל העולם להדר יקר חסין ותעשה כרצובך ומלכותך נצח נצחים ותפארתך לדור ודור ואין כל דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך ואתה כוננתגי במעשי ידיך ותמשילני על כל בריותיך להיות שליט על מפעליך והנחש הערום הארור השיאני בעץ תאוה וחמד ועוד שאשת חקי השיאה אותי ולא הודעתני מה יהי' ומה יהי' לבני ומה יבוא עלי ולדורות הבאים אחרי וידעתי ובינותי כי לא יצדק לפניך כל חי ומה כחי להעז פני נגדך אין לי פה להשיב לדבר ולא עין לישא כי חטאתי והרשעתי ובעוני נגרשתי היום ואני בוקע ופולח בארץ לעבוד את אשר ממנה לקחתי ואין פחדי ומוראי על דרי ארץ כבתחלה כי מעת אכלי מעץ הדעת ועברתי על דבריך בטלה חכמתי ממני ואני בער ולא אדע וכסיל ולא אבין מה יהיה. ועתה אל רחום וחנון שב ברחמיך הרבים על ראש יצירתך ועל רוח שנפחת ועל נפש שנתת קדמני בחסדך כי אתה חסיד ארך אפים ורב חסד תעלה תפלתי לפני כסא כבודך ותגיע שועתי לפני כסא רחמיך ותחנני יהיו לרצון אמרי פי לפניך ואל תתעלם מתחנתי אתה היית ותהיה לעולם אתה משלת ותמשול חמול נא על מעשה ידיך והבינני והודיעני מה יהיה לתולדותי ולדורותי ומה יבא עלי בכל יום ויום ובכל חדש וחדש ואל תכסה אמני חכמת עיר"ך (נ"א עריך) ומלאכיך:

אחר ג' ימים לתחנוניו בא אליו רזיאל המלאך והוא ישב על הנהר היוצא מג"ע ונגלה אליו עד חום השמשובידו ספר ואמר אליו אדם למה אתה משתומם למה תתעצב ותדאג מיום שעמדת בתפלה ובתחנונים נשמעו דבריך ואני באתי להבינך אמרות טהורות וחכמה רבה ולהחכימך בדברי הספר הקדוש הזה ובהם תדע מה יקראך עד יום מותך וכל אדם מבניך שיעמוד תחתיך וכל דורות אחרונים שינהגו בספר הקדוש הזה בטהרה בלב כשר וענוותרוח ויעשה כל מה שכתוב בו כמוך יהיה יודע מה יבא בכל חדש וחדש ובין יום ובין לילה ויהיה כל דבר גלוי לו ויבין וידע אם יהיה רעה או רעב או ערוב כבד או גשמים או בצורת או תרבה התבואה או תתמעט או ימשלו רשעים בעולם אם ארבה ואם חסיל יהיה ואם ישיל עץ את פירותיו ואם מכת שחין בבני אדם ואם מלחמות תהיינה ואם יסורין יהיו ואם מות ימשול בבני אדם או בבהמה ואם גזרה טובה תצא ממרום או רעה ואם דם ישפך או יאנוק חלל בעיר. ואתה אדם קרב עד הנה ותן לבך ואודיעך מה דרך הספר הזה ומה קדושתו:

ויפתח רזיאל המלאך את הספר ויקרא באזני אדם ויהי כשמעו את דברי הספר הקדוש הזה מפי רזיאל המלאך ויפול על פניו מרעיד ויאמר אדם קום התחזק ואל תפחד ואל תירא וקח את הספר הזה מידי והשמר בו כי ממנו תדע ותשכיל ותודיע לכל מי שיזכה בו ויהי חלקו ובעת שלקח אדם את הספר הזה קדחה אש על שפת הנהר ויעל המלאך בלבת אש השמימה אז הבין וידע אדם כי מלאך אלהים הוא ומלפני המלך הקדוש שולח הספר הזה והחזיק בו בקדושה ובטהרה. ואלה הם דברי הספר אם בקש אדם להצליח ולעשות דבר ממנו יספור ג' ימים לפני בא יום ר"ח של ירח ואל יאכל כל ספק טומאה ולא כל מוציא דם ולא ישתה יין וישנה ממשכב אשה ובאלו הימים ירחץ במים לפני עלות השמש ויביא שתי תורים לבנים וישחטם במאכלת של נחשת שיש לו שתי פיות וישחט הא' בפי המאכלת הא' והב' בעבר הב' ויוציא את מעיהן וירחץ במים ויביא ג' שקלים מיין ישן ולבונה זכה ומעט דבש נקי וברור ויבלבלם כאחד עם בני מעי התורים וימלאם וינתח אותם נתחים נתחים ויתן על הגחלים לפני עלות השחר ויהיה עטוף בבגד לבן ויעמוד וילך יחף ויזכיר את שמות המלאכים המשרתים בחדש ההוא שהוא שואל בו וישרוף כל דבר מהנתחים כל יום ויום ג"פ ביום כל נתח וביום השלישי יביא כל הדשן ויפזר אותו על הקרקע בתוך הבית וישן עליו ויזכיר עליו השמות של המלאים האדירים החזקים הגבורים הקדושים המושלים וישן ולא ידבר עם שום אדם ויבואו אליו המלאכים בלילה בחזיון במראה ולא בחידות ויודיעוהו ויגלו לו כל דבר אשר ישאל בלא פחד :

ואחר ד' דורות עמד חנוך בן ירד והשכיל ביראת אלהים והנהיג עצמו בטהרה והיה רוחץ ומתקדש במים חיים והפיל תחנה לפני בורא הכל ונגלה לו המקום בחלום שנטמן בו הספר והדרך שינהג בו ומה מלאכתו וקדושת טהרתו והשכים והלך למערה ואיחר עד הצהרים ומכח חכמה בא ונפש שם שלא יבינו בו אנשי המקום ולפני האל ברוך הוא התחנן ועלה בטהרה והחזיק בשם הטהור ובשעה שהבין בו נהרו עיניו בכל דרכיו ויתנהג והלך בו עד שנדמה לקדושי מרום ונבדל מן דרי הארץ ואיננו כי לקח אותו אלהים. כי בספר הזה החכים והערים בתקופות ומזלות ובכל מאורות המשרתים לכל חדש וחדש והשמות הנקראים לכל תקופה ותקופה והמלאכים המשרתים בד' תקופות השגה והשכיל שמות הארץ ושמות השמים וגם שמות חמה ולבנה והוסיף לכבדו בכל כחו והבין לכל חכמה יותר על אד"ה והבין כי לא יעצרו כח לעמוד בו דורות הבאים אחריו כי עצום ומכובד הוא והצפינו עד עמוד נח בן למך איש צדיק תמים היה בדורותיו ובשנת ת"ק שנה לחייו נשחתה הארץ בפועל חמס הדורות והשחית כל בשר את דרכו על הארץ ותעל צעקת הארץ השמים לפני כסא כבודו של הקב"ה ונח מצא חן בעיני ה'. ואז נשלח אליו רפאל השר הקדוש ויאמר אליו אני שולחתי בדבר אלהים אליך לרפאות את הארץ ולהודיע מה יהיה ומה יעשה וימלט אז נתן אליו הספר הקדוש הזה ויבינהו כיצד ינהג בו ומה מלאכתו ומה קדושת טהרתו. ויאמר אליו שמע דבר ה' אתה נמצאת איש צדיק תמים בדורתך הנה נתתי לך את הספר הקדוש הזה והודעתיך כל סתריו ורזיו לעשותו בקדושה ובטהרה ובצניעות ובענוה וממנו תלמוד לעשות תיבת עצי גופר ותכנס אחה ובניך ואשתך ונשי בניך לההבא מעט רגע עד שיעבור זעם ויקח נח את הספר מיד רפאל השר הקדוש ובעת שהבין בו באותיות החקוקות נחה עליו רוח ה' ועשה תיבה בארך וברוחב בדעת שהשכיל בשם הקדוש הזה ונשמע לו בא אתה וכל ביתך אל התיבה כי אותך ראיתי צדיק. ואז נח בן למך הסתירו לפני בואו אל התיבה ויבן כל אותיותיו ויבן להביא אל התיבה שנים ושבעה איש ואשתו ויסגור ה' בעדו ויהי המבול ארבעים יום וארבעים לילה אז פתח פיו ברוח חכמה ובתבונה ויברך אה ה' האלהם המלך הגדול הגבור והנורא ויאמר ברוך ה' אשר נתן מחכמתו ליראי שמו ברוך הממשיל את האדם ביראתו המציל נפשות חסידיו המסתיר חוסיו בצלו ומשאיר פליטה להחיות החונן את עבדיו רוח שכל ובינה לדברע כל אדם ובהמה וחיה ועוף ורמש ודגים להודיעם כחך ורב גבורתך ומרוב שכל שהשכיל עם הספר הזה הי' יודע אם יום אם לילה והיה יודע מאכל בהמה ובהמה בעתה ותשמע תפלתו לפני כסא הכבוד ויזכר הוא וכל אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישוכו המים וחנח התיבה בחדש הזה על הרי אררט: בחכמת הספר הזה היה נח מתנהג והודיע לשם בנו כי ממנו היה מבין בתבה ושם בנו נהג בו והחזיק בו כך אחריו בקדושתו ושם מסרו לאברהם ואברהם ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב ללוי ולוי למשה ומשה לאהרן ואהרן לפנחס ופנחס לבנו וכל הדורות זה אחר זה. וכל מי שיזכה לו אשריו וטוב לו כי יעלה בחלקו ובגורלו לדעת אותו וישכיל כי חלקו בו כי לא לכל נתן ולא יבינו ולא יחכמו כל אנשים ממנו כי החכם ויראת ה' עמו הוא אדם חכם ילבב ישכיל בו ואיש תבונות יעמוד עליו והמחזיק בספר הזה בטהרה לא ימוט פניו לא יחוורו ולא ישיא אויב בו ולא יקדמוהו חורשי און יבלה בטוב ימיו ועצת רע תופר ממנו כי ימצא חיים טובים אשריו כי ימצא חיים ובמותו ימצא מרגוע ושד ופגע רע לא ישטמוהו ומאדם רע יושע במהרה תבא ברכה אל ביתו ועל במתי צריו ידרוך שמו יזכר על טובה וברכה כי בשם הקדוש נזהר וימצא חן בעיני כל רואיו ושכל טוב בעיני אלהים ואדם ושכל לפני כל רואיו ממות רע תנצל נפשו כי צדקה בחרה נפשו ומכי בסתר יוסרו ממנו כי מתן בסתר כחו לפני מלכים יתקלס בישרת שם מלך מלכי המלכים הקב"ה. כי כל המחזיק בספר הזה וישים עצמו טהור ולא יטמא את בשרו ואל אשה לא יגע בנדת טומאתה ועל נפש מת לא יבא ובכל ערל לא יטמא וקדש את בשרו במים חיים ויטהר עצמו להיות כאלהים ואל יאכל דבר טמא ואל יגע בכל טומאה ויעשה בקדושתו כל הכתוב בו ואז יצליח. וכל המזיד באותיות השם הקדוש ולא יקדש את עצמו ולא יטהר את בשרו ויגע בו בלי טוהר וינהג בו בקלות ראש ולא ישמרהו בדרכיו ויזיד בו לחללו יענש ויאבד מן העולם וינחל חלקו לחרפות ויהיה לדראון עולם ותולעתו לא תמות ואשו לא תכבה ומקבל ינידוהו ומאור אל החושך יהדפוהו כי אם הולך אחרי יראת יוצרו ונוהג בו בטהרה ובקדושה זוכה לכל דברים ויצליח בכל מעשיו וינתן לחן ולחסד ולרחמים בעיני כל רואיו וכל אויביו יראו ממנו ומפניו כי שם קדוש יקרא מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי ה' ופושעים יכשלו בם. להצלחה לתקין ברכה לאודיא לתושבתא לאשתערא בכולם מן קושטא הוא הדין ספרא בהצנע עביד וכל מה דתעביד עם מסקא דשמשא ועם מציאותיה בכל ירח חמשה יומין ברישא וחמשה יומין באמצעיתה ותצליח בכל עובדך ארום ספרא הדין רברבא ותושבחתא ואחוו ה' אלהים לבעיוהי די כל דעביד יתיה וינטר יתיה היך דכתיב ביה יחיה ויצליח בכל עובדוהי. הדין ספרא הדין הוא כדין יעביד כל מאן דבעי למיעבד יימר שמא דסיהרא ושמא דשימשא יומין ה' בסיהרי וה' באמצעיתא וה' בסופא. התקופה הראשונה שהיה השמש בטלה בשור ובתאומים ימים צ"א וג' שעות וא' מארבע ושליש לשעה. התקופה השניה סרטן אריה בתולה ימים תשעים ואחד ושלש שעות וא' מארבע ושליש לשעה. התקופה השלישי' במאזנים עקרב קשת ימים תשעים וא' ושלש שעו' וא' מארבע ושליש לשעה. התקופה הרביעי' גד"י ודל"י ודגים ימים תשעים וא' וג' שעות וא' מארבע ושליש לשעה. אם בקשת להטמין ממון בארץ או כי תעשה במים קה מים ותשפוך על הארץ דבר שם הארץ בכל תקופה ותקופה והארץ ישתה מידך ואתה תעשה ותצליח. אם בתקופה ראשונה נפשך למעבד ביממא בזרעא דארעא אמור שמא דשמשא ושרה יה"ו ה"ו אי"ן ושם א' בשבת פיגנו"תקר ושם תקופה ראשונה סמא"ל וענא"ל רגנשו"ראש ושרה אי"ד מסט"ר ושם שמשא פניות"ה ושם מזל טלה שעפ"ן ושם דשליטין על זרעא דארעא יסורין תורת"ה יוב"א ערכ"ת דכדיא"ל וענא"ל ושבעה שמות ואומר בעינא מנכון קדישי עלמין דתעבדין לי קל מאן דאיצבי ואנו"ן שרי"ן ואסרי"ן. אם בתקופה שנייה נפשך למיעבד באילנא אמור שמא דארעא כל אח"ד ושם שרה אליתו"ן ושם שני בשבת מוחתי"ר ושם מלאכי התקופה נמליא"ל צדקיא"ל עניא"ל ושרה אבי"ר אבירי"ם ושם יהו"ה אבי"ן ושם מזל סרטן קהד"ר ושם דשלטין באילנא עקרי"ה ומולדיה רבתיה"ו ערברתי"הו קרביתי"ה אבכל"ת נתלב"א דרכתיא"ל וז' שמו" ורמי מן דעתך למרא ובעי מנהון ואיבון עבדין אם טב אם ביש. אם בתקופה שלישית נפשך למיעבד למיסר ריחשא אמור שמא דריחשא ושם ארעא ישי"שה ושרה המ"אל ושם רוח מזרח אבי"אן ושרה רפא"ל גבריא"ל אוריא"ל ושם ג' פרת"אן ושם תקופה ג' שמא"ל אשמ"רה גברי"אל ושרה אלבר"א איה ושם יהו"ה סופתו"נין ושם מזל מאזנים תשנו"ן ושם דשלטן בריחשא רפא"ל רוקיא"ל גבריא"ל צוריא"ל יה"ו יהי"ה מיכא"ל שלישיא"ל ובחטרא ראשה ובקיימא דאברהם ובאתרא דקריב ביה אברהם ובשם תרין מלאכיא דשמשין חד מן ימיניה וחד משמאליה ואינון עבדין כל פוקדנו מותא ברם תורתו מתקיים בידו ודבריו נשמעין ואימתו מוטלת על הבריות ונכסיו מצליחין גורם שם טוב לו ולכל משפחתו עד סוף כל הדורות דאלהא רגז על עלמא הוא משלח להון על ימיניה והוא מכלכל עלמא ואזלין אינון מרקפ"רא מרכפי"אל ושבעה שמות משרתים יתלה ידך לשמימה וסב צלוחית ומלא יתיה שמן בחמד במשה מן דובית (נ"א זכוכית) על דין הוא אסורין טענא ריחשא דארעא. ואם בתקופה רביעית נפשך למיעבד חיותא אמור יום ד' בשבת ראמ"י שור סט"ד ושם תקופתא רביעתא אגד"יא גדוד'''אל ברכי"אל רב"יו דרפ"א ושם שמשא אבלא"ד אשכו"ור כחד"ון שחרו"ן קולדו"ן ושם מזל גדי שג"ד לו"י ושם דשליטין בחיותא אהדירי"ד מתגד"אל עזרי"אל: זבנ"א זרקונא ושבעה שמות ויום חיותא פלוני בן פלוני במאמר קדוש וזקוקי שמשא. ואם בתקופה ראשונה נפשך למיסר בעירא דכיא אמור שם יום חמישי בשבת בתקופה אברימו"נס ושם יהו"ה פניו"ת ושם מזל טלה שפט"ן ושם משה ואהרן ויהושע בן נון קדישי עליונין דאלה'"א בונק"ם בראו"ת ומטבר"ת גד"ג סבלית אות ושבע' שמות אינון פרי"ין ואיסורי"ן. ואם בתקופה שנייה נפשך למיסר בעירא מסאבא ואמור יום ו' בשבת אתרו"ף כאשר שם ושם התקיפה הב' נמו"אל צדקי'"אל עני"אל ושרה אבי"ר אבירי"ם ושם יהו"ה אנכו"ן ומזל סרט"ן קהד"ר ואלי"ן חנוניא"ל בנב"ד איפט"ן ושבעה שמות אסור גדיהון וגרמיהון. ואם בתקופה שלישית נפשך למיסר גמלא אמור שם ד' בשבת אנתכון ושם תקופה שלישית שמסיא"ל ואשמר"א וגבריאל ושרה א"ל בר"א אויר שמשא סופתני"ן ומזל מאזנים תנגבו"ן ואין בקנקפ''תו מנכבה"ו אנומיכהו"ן ושבעה שמות ושר וסב שער מן דידיה וטמיר בארעא ואשבע עלוהי וישיב גמלא עד עפרא ואם תיצבי דייחי אפיק שערא מן תחות ארעא דיחמי שמשא והוא מתנות. ואם בתקופה רביעית נפשך למיסר עופר סב לכון דכיא חד כמה דמינה ואמור שם ארעה בשובתא מאכל חד ושם רוח מזרח סידראו"ן ושרה גבריא"ל רפא"ל אוריא"ל ושם הוי"ה אבלח"ד אשכו"ר כחדו"ן בסרו"ן שחדו"ן קלהו"ן ושם מזל גדי שג"ר לו"י ואילון ואמור נקל"א דמ"א שבניא"ל שנאתיא"ל עזבריא"ל טנביא"ל מרוח מזרח וז' שמות ואמור השלך לי עוף פלוני באתר פלוני ואם בתקופה ראשונה נפשך למיסר עופא מסאבא אמור יום שני בשבת העשר ושם רוח מערב בחילד"ך ושם שרה ידיריא"ל וואל ושמא"ל ושם תקופה ראשונה סמא"ל וענא"ל וגנבור"ש ושרה ושם יהו"ה ומזל שור דכרו"ן ואלו"ן ירשא"ל ירכתיא"ל וענובי"ן סמאל וז' שמות אקימו לי את עוף מסאב פלוני. ואם בתקופה שנייה נורא ואשתא אמור שם יום שלישי בשבת קח דרש"ן ושם רוח צפון סלנ"ש ושרה עזריא"ל זבדיא"ל שמשיאל ושם שגייה כמניא"ל צדקיא"ל עניא"ל ושרה אב"ר אביר"ם ושם יהו"ה אונבי"ן ומזל אריה שגהון ואילן מיכא"ל רפא"ל רפדיא"ל ובעדיא"ל רוקיא"ל טריא"ל יוד"ם ושבעה שמות. ואם בתקופה שלישית בסמיה' אמור שם יום רביעי בשבת דגים ושם הארץ ישישי"ה ושרה יחמא"ל יחמאות ורוח דרום אפוסמו"ן ושרה כוכביא"ל שריא"ל מיכא"ל ושם התקופה הג' שמשיא"ל ואשמדא וגבריא"ל ושרה אלבד"א אור ושם רוח ביתא"ל ושבעה שמות. ואם בתקופה רביעית בזיקייא ובברקייא אמור שם יום חמישי בשבת בר"י אביר"ו ושם רוח מערב מפניה ושרה ידידיא"ל וואל סמ"אל ושם תקופה רביעית אנדיא"ל גדודיא"ל ברכיא"ל ושרה רבון הרפ"א דרפ"א ושם יהו"ה אלבחו"ר אשכו"ר נחרו"ן שהרו"ן קנהון ומזל גדי עותרא ואלין אפתיא"ל בחרא"ל נודיא"ל פתיא"ל אינואג"ל גנת"ץ ושבעה שמות. ואם בתקופה ראשונה נפשך במיטרא אמור יום ששי בשבת אבותם רה"ט שש"ר ושרה אופט"ר ושם יהו"ה פט"ת ומזל תאומים שגר"ם ואלין מערכו"ת מלך מרמאיות נורתיא"ל סגניא"ל ובנוא"ל קלאבו"ת אסתק"ן נורא"ל שיתיא"ל סגניא"ל ארמאו"ת גדגיא"ל סרמיא"ל ארמאו"ת ועשיא"ל וגנזיא"ל ושבעה שמות אלין אמור שבעה זמנין ואמור בעינא מנכון קדישי עילאה ותתאה נחתו טלא ומטרא ותחתון ותשבעו עלמא מן אוצרא וברכות ותפול על אפך בארעא ואינון עבדין. ואם בתקופה שנייה נפשך בתלגא ובברדא ובטלו אמור שם יום שבת דמרוניך ורוח מערב ספופי"ן ישנה ידידיא"ל יוא"ל שמא"ל ושם תקופה שניה נמניא"ל צדקיא"ל עניא"ל ושרה אברירי"ם ושם יהו"ה אנכין ומז"ל בתולה והריא"ל ואין פתנאו"ת סרכיא"ל פתליא"ל גנתיא"ל חזקיאל ושבעה שמות ואין מסיר ואין משנה. ואם בתקופה שלישית ביקרייא ומבוינייא אמור שם יום ראשון בשבת סופטרני"ן ושם התהום אשרש"ר ושרה אב"א באות ורוח צפון אערהי"ם ושרה עזריא"ל זבדיא"ל שמעיא"ל ושם תקופה שלישית שמשיא"ל ואשמרה ושרה א"ל בר"א באור ושם יהו"ה סופנתי"ן ומזל קשת אבני"ר אבלדיו"ן מבינתי"ה ותפניו"ת חביו"ת הרביט"ר ושבעה שמות ובעי מנהון ואינון עבדין. ואם בתקופה רביעית בימא נפשך למיעבד וכל רבא אמור שם יום שני בשבת שגרי"ן ושם הים אפיארני"ן ושרה תדרגוליא"ל ושם רוח דרום יח"ל דר"ך ושרה כוכביא"ל שריא"ל מיכא"ל ושם תקופה רביעית אגדיא"ל גדודיא"ל ברכיא"ל ושרה רבי"ו דרפס ושם יהו"ה אבלח"ד אשכו"ר בחדו"ן שהדו"ן קלהון ומזל דגים בחמרה ואילן שמות יה"וי"ה קתותיאל והאין ושבעה השמות וגו'. אם יומא למיחמי ידכר שבעה יומין לבר מן קמייתא אמור שם יום ראשין בשבת ערבו"ן ורוח מזרח קוצר"ך ושרה גבריא"ל רפא"ל אוריא"ל ושם תקופה שנית נאניא"ל צדקיא"ל ושרה אבי"ר אבירי"ם ושם יהיו"ה אנכו"ן ומזל סרטן קהד"ר ובעי מיניה ואמור ה"ה יהי"ה ידי"ד אדוכת ידי"ד יהוצורי"א יאיר אברסכ"ם י"ה י"ה י"ה י"ה י"ה אהיה אשר אהיה זקוקי יהו"ה ויחמי עיני ישועת אלהים ואשכח קדישא מזכיר לעמא בנהורא וז' שמות. ואם ביממא נפשך למיעבד אמור שם יומא בתקופת ואם בלילא בתקופת ליליא ואם בארעא שם יהו"ה בתקופת יומא ואם בליליא אמור שם זהירא בתקופת ליליא. ואם חיוא אסור אמור שם יומא ואם בלילא אמור שמא דחיותא בתקופת לילא ואם ריחשא אסור אמור שמיה בתקופת יומא ואם בליליא אמור שמיה בתקופת לילא ואם ריחשא אסור אמור שמיה בתקיפת יומא ואם בליליא אמור שמיה בתקופת לילא והוי אמור שמיח דזיהרא בתקופות ליליא ואם שמשא בתקופת יומא. ואלין אינין מלאכים דמשמשין בתקופה קמייתא סמא"ל ועצי"ל וגנשורא"ש ושום שריהון דממנין עלהון או כססר. ואלין אינון דמשמשין בד' תקופתא בר מן אלין לא תעביד בר מן אלין לא תצלח. ואלין דמשעשין בתקופה ב סימוא"ל צדקיא"ל וענא"ל ושם שרהון אבי"ר אבירי"ם בר מן אלין לא תעביד בתקופה ב' ואם תעביד לא תצלח. ואלין אינון מלאכיא דמשמשין בתקיפה שלישית ברקיא"ל אומרדיא"ל וגבריא"ל ושריהון א"נבר"א או"ר בר מן אלין לא תעביד כי לא תצלח. ואלין אינון מלאכיא דמשמשין בתקופה רביעית אוריא"ל בריא"ל כרביא"ל ושרהון דבראמ"א בר מן אלין לא תעביד ואם תעביד לא תצלח. ואלין אינון מלאכיא דמשמשין בלילות בתקופה ראשונה שענין תר"ן שרגמ"ן שכרמ"ן ושם שרהון עשיא"ל ושם סיהרא לבדני"ת באלין מלאכין עביד בלילי התקופה הראשונה. ואלין אינון דממנן על לילות השנית אשישא"ל אטרדמ"ן שחקנ"ך ושרהון לברמ"ק ושם סיהרא אוליא"ר. ואלין אינון מלאכין דממנן על לילות השלישית פלאוס ותדירג"ל שתנגשרו"ן ושריהון פניא"ל ושם סיהרא יר"ח. ואלין אינון מלאכים דממנן על לילות הרביעית אשגרו"ן רדופיא"ל שד"ר ליד"י ושם שריהון גדיא"ל שהרין. ואלין שמהתא המשמשין בארבע תקופות תקופה קמייתא בטל"ה בשו"ר בתאומים מתקרי שמיה דשמשא או"ר במפטרי"ה תקופה שניה בסרטן באריה בבתולה מתקרי שמיה דשמשא אכתמי' תקופה שלישית במאזנים בעקרב בקשת מתקרא שמיה דשמשא אבריאור תקופה רביעית בגדי דלי דגים ומתקרי שמיה דשמשא עסקרון. ואלין שמות ארבעה לשמי' בכל תקופה ותקופה בתקופה ראשונה אסו"ן אור בשניה רום רקיע בשלישית מפי"ן נוג"ה ברביעית שח"ק מעו"ן. אלה הם שמות השמים ותקופותיהם אם לעשות דבר דבר שם השמים בתחלת כל תקופה ותקופה. אלה הם שמות הארץ בד' תקופות השנה בתקופה ראשונה מממ"ן בב' יבשה בג' תבל בד' הרו"ם. אלה הם שמות ארבע רוחות העולם בתקופותיהם תקופה ראשונה אברכ"ן ב' קהרב"ך ג' גבריאל ד' ארטריא"ל. ושם רוח צפון בתקופותיהם בתקופה ראשונה אמונ"ה בתקופה ב' אברי"ן בג' גולגל דוד. בד' דספור ושם רוח מזרח בתקופה א' אכברון בשניה קרב"ך בג' אבדו"ת בד' בגירת"ו. ושם רוח מערב בחקופה א' מחני"ם בשניה סנגו"ר בשלישית זרזו"ר ברביעית דראו"ר ושם רוח דרום כתקופה ראשונה מנשו"ר בשניה אלפרו"ן בשלישית מתניא"ל ברביעית תמהו"ר. ואלה שמות שרי הכוכבים המשרתים בכל המעונים ומשרתים בשבעה מעוני רום. שבתי, צדק, מאדים, חמה, נגה, ככב, לבנה. במעון הז' משרת בו שבחי ומלאכו מיכאל. בתקופה א' נקרא שבתאי קורטוס בשנייה פשיטו"ס, בשלישית קרמלו"ס. ברביעית פנפופו"ס. במעון הששי משרת בו צדק ומלאכו ברקיאל. בתקופה רביעית נקרא עי"ן אור. בשנייה פניבו"ר. בשלישית זאו"ס. ברביעית קנינא"ל. במעון החמשית משרת בו מאדים ומלאכו גבריאל בתקופה ראשונה נקרא אדום, בשניה דרום. בשלישית ברון, ברביעית פזטו"ם. במעון הרביעית משרתו חמה ומלאכו דודניא"ל. פתקופה ראשונה נקרא קמ"ה קיזלות. בשניה הרוט"ם, בשלישית תדפורי"ם, ברביעית שנאפ"ל פניו"ס. במעון השלישית משרת כוכב נוגה ומלאכו חסדיא"ל בתקופה אחד נקרא כוכב הנוגה ב' אפרודי"טי. בשלישית קליפ"ו וימפ"ס. ברביעית פוטור. במעון השני משרת כוכב חמ"ה ומלאכו צדקיא"ל, בתקופה א נקרא כוכב חמ"ה הרמי"ם בשניה היסופיא"ל. בשלישית טלי"ם ברביעית אנטולי"ם. במעון הא' משרת לבנה מלאכו עניא"ל. בתקופה א' נקרא לבנה פלונית. בשנית סרוק"ו. בשלישית נזפו"לו. בד' היפר"בי. ואלה שמות י"ב מזלות המשרתים בד' תקופות השנה טלה שור תאומים. סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת, גדי, דלי דגים. בתקופה ראשונה משרתים אלה טלה שור תאומים ושמות אלה בהם בכל תקופה ותקופה. בתקופה אחת שם טלה שעפו"ן בשניה בחמות. בג' בכמש"ב נ"א בכמכש"ב, ברביעית קצי"ן. בתקופה אחת שם שור דירנאו"ר. בשנית הניתבול. בשלישית סימגד"ל, ברביעית מורפ"מר, בתקופת אחת שם תאומים שגרים פלהדו"ן, כשלישית ולרכ"ד, ברביעית אכנס"ב. ואלה שמות חדשי השנה כנגד ג' המזלות. ניסן אייר סיון בתקופה אחת שם תאומים שגרים פלהדו"ן, בשלישית ולרכ"ד, ברביעית רביעית שתנו"סנו ואלה שמות תקופות בתקופה אחת שמ אייר כמטו"ר. שנייה קנטבי"ל שלישית מעגו"ל רביעית נובירתיה על בתקופה אחת שם סיון סנדי"ם. שנית צו"ה צי"ר. שלישית קסטמיא"ל. רביעית סנגדיא"ל. ואלה שמות שלשה המזלות המשרתים בתקופה השנית סרט"ן ארי"ה בתולה. בתקופה אחד שם סרטן קרוקר"די. שנית קהלר"ן. שלישית פרשתי"אל. רביעית ממני"אל. בתקופה אחת שם אריה בפופ"ר. ב' לישב"כר. שהנ''ן. שהלכ"ך. בתקופה א' שם בתולה סימוא"ל. א' סבוד"ה, ג' סיג"ל ד' טרמותי"ה. ואלה שמות חדשי השנה התקופה השני תמוז אב אלול, בתקופה אחת שם תמוז זמידיא, שלישית טפירפל''ה רביעית מעועקב"בו, בתקופה אחת שם אב מדורמ"וט, שנית הת"לדמי'. שלישית קנודמ"ע, רביעית ההמכ"ל. בתקופה אחת שם אלול פליטפ"טר שנית תסרנ"ב שלישית נפסע"ר קמוא"ל. ואלה שמות שלשה מזלות המשרתים בתקופה השלישית מאזנים עקרב קשת. בתקופה אחת שם מאזנים ערי"גול, השנית מרטו"ן, ג' קעבריה, רביעית לקסמ"לך. בתקופה אחת שם עקרב תרפי"ץ. שנית פצע"ן, שלישית שמופת"ן. רביעית תוכס"ד. ואלה שמות שלשה חדשי התקופה השלישית תשרי מרחשון כסליו בתקופה אחת שם תשר"י דרך שנית מזרד"טר, שלישית נקהד"א ד' אספ"רס, בתקופה אחת שם מרחשון בק"ש. שנית פלאד"ן, שלישית סהרנא"ר, רביעית כבוד, בתקופה אחת שם כסליו פלעטו"ס בשניה כת"ר, ג' הנ"ך, ד' פונטו"ס לובנו"ס. ואלה שמות שלשה מזלות המשרתים בתקופה הרביעית גד"י דל"י דגים, בתקופה אחת שם גד"י אמנ"י, שנית ביכור, ג' דפר"י. רביעית ממליא"ל, בתקופה אחת שם דל"י מטע"ם, ב' תברי"ן, ג' שתיקא. רביעית דניא"ל. בתקופה אחת שם דגים גמיגון, שנייה קהרג"ן, שלישית צלצ"ל רביעית אמניאל. ואלה שמות שלשה חדשי התקופה הרביעית; טבת שבט אדר התקופה אחת שם טבת נאפני"ץ, שנית סכברי"ס, שלישית סצכרו"ס, רביעית בכרבע"ל. בתקופה אחת שם שבט פולכמו"ן, שנית קרונג"א, שלישית שלומית, רביעית יאור"ה. בתקופה אחת שם אדר כונל''ד, שנית בער"ן, שלישית סביב סרא, רביעית קרומקר"ב, ואלה שמות כוכבי המזלות לכל תקופה ותקופה בתקופה אחת שם טלה שעט"ן שור דבח''ן תאומים שגרס"י, בתקופה שנית סרטן קהדר אריה שהגום בתולה יהיריה. בתקופה ג' מאזנים תשגבו"ן עקרב ביתרו"ן קשת אכט"ן. בתקופה רביעית גדי שגרלוי דלי אכתר"אל דגים קהמ"רא. המזלות האלה כך שמותן בהילוכן עם החמה שמשמשת עם כל המזלות לכל מזל ומזל ג' יומים והיא תגמור כל המזלות עד י"ב חדש. ואלה שמות התקופות הילונתא באחד שעט"ן תרזי"ן שגרמי ושרה גבריא"ל ושם לבנה לברניתא בשנייה ישישי"ה אברהון ושהק"נך ושרה בא"ל מנא"ל ושם זוהר סלת"לב ביום בי"ת רות"ף בשלישית פלאים כתרניאל ושרה ישגרון רבניא"ל שררן דני"אל שחריף. ואלה שמות כוכבי המזלות לכל תקופה טלה זרם שור דכ"רון תאומים שגרון סרטן מסרחי"ם אריה לצונבר בתולה טנ"ן קנ"ך מאזנים צדקיא"ל עקרב תרפי"ת קשת צוק"ר גדי משגרים, דלי מעשני"ם דגים שטפנן, בשנייה טלה בהמי שור מזכרין תאומים ביהדרו"ן סרטן קהד"ר אריה שגה"ר בתולה יהידיה מאזנים שקתי"ך עקרב מנדבר קשת דברו"ן בדי ישישי"ה דלי אברדו"ן דגים אניסין בשלישית טלה פלונה שור תדרנא"ל תאומים ילב"ך סרטן כרסיון אריה עוקר בתולה סנדני מאזנים תשגבון. עקרב כחתבן. קשת אבנור. בדי שביביך דלי מספר. דגים סחרר. וברביעית טלה קנוש שור אמינא תאומים אשגרין סרטן מהימטן אריה איתבין בתולה שנתון מאזנים שחקן עקרב בדור בשר וקשת סניפנא גדי שגרלוי דלי ענתר"א דגים קהמהנגו וזהרא משמשא עם כל מזל ומזל וגומרת כל המזלות לשלשים יום זיהרא תרין ופלגא. ואלה שמות הימים בתקופה ראשונה שם אחד בשבת פגינותן בשני טנכי"ן בשלישי סופנתנין ברביעית מאכל חד בתקופה אחת שם שני בשבת תעשר בשני מנחתור בשלישי קלנתרן. ברביעית שגרו"ן. בתקופה אחת שם שלישי בשבת שריאחץ בשני קהברנד"ן בשלישי פזד"ן ברביעית רגלומות. בתקופה אחת יום רביעי בשבת פניו לאור בשני מישור. בשלישי דגים. ברביעי בתקרא. בתקופה אחת שם יום החמישי בשבת כדמנור. בשי אורברין בג' קופתם. ברביעי באריברר"ו בתקופה אחת שם יום ששי בשבת קלעזראן. בשנית דרמתוך. בג' אכתנור. ברביעית אריה: ואלה שמות הארץ בתקופותיהן בתקופה אחת שם הארץ ממגי"ן. בשנית יבשה. בג' תבל. בד' הז"ה רו"ם: ואלה שמות רוחות הארץן בתקופותיהן בתקופה אחת שם הרוח מחמד ל"ו ושרה יה"ו יה"ו אין בשנית כל אחד ושרה יהמלי"ה מאות ברביעית אור ברך יבאו באות: ואלה שמות רוחות הארץ בתקופה אחת שם רוח מזרח אסבר"ון ושרה אכברר"ן גבריא"ל רפאל אוריאל בשלישית אוריאל ושרה גבריאל ברביעית סידרהו"ן ושרה גבריאל רפאל אוריאל בתקופה ראשונה שם רוח מערב קהלורך בשני סימפ"ו. בשלישית סהמו"ר ברביעית מפניה ושריהון דדיאל יואל סמאל: התקופה הראשונה שם רוח צפון אמונים בשני דסלני בשלישי ארהי"ה ברביעית מפניאל ושריהון עזריאל זבדיאל שמעיאל. בתקופה ראשונה שם רוח דרום מפני ששר בב' באלדנין בשלישית אפיסי' ברביעית והלדר"ך ושריהון כוכביא"ל שריא"ל מיכא"ל: ואלה שמות המלאכים לכל תקופה ותקופה אלה שמות ארבע רוקות העולם בתקופותיהן בתקופה ראשונה שם רוח מזרח אכברון. בשנית קהרו"ך. בשלישית אברי"ת. ברביעית בריכות: ואלה שמות רוח צפון בתקופה אחת שם רוח צפון חמרנה. בשנית אברי"ך. בשלישית גזורופ"ד. בד' כפור. ואלה שמות רוח מערב. בתקופה אחת שם רוח מערב אוזנים. בשנית סיגו"ר. בשלישית זרזו"ר. ברביעית אור. ואלה שמות רוח דרום. בתקופה ראשונה שם רוח דרום מנשו"ר. בשני פנימו"ר, בשלישי תנופות ברביעית תמכו"ר. אם בקשת שיטלטל אדם ממקומו או להשיב עבד שברח או להפריד רעיונו של חבירך או של אויבך ויהיה סובב לד' רוחות העולם בלא רצונו ויהיה גולה בעולם בלא רצונו דבר שמות שם כל רוח ורוח במקומו ותקבלנו מידך ויעשו חפצך ותצלח בכל מעשיך בכל דבר אבל בטהרה. ואלה שמות הים בד' תקופות השנה בתקופה ראשונה שם הים בל"ד בשניה תהום בג' מרדיאל בד' שבי"ל גד"ר: ואלה שמות הים בתקופה אחד ארג"ז ושרה בתמיא"ל ובשני בהנפ"ל ושרה פליפא"ל בג' פיסרפנו"ן ושרה ותתדרליא"ל בד' אפארפ"ן ושרה תרבגולא"ל. ואם בקשת להשליך דבר לתוך הים ונעשות דבר בתוך הים כתוב שם הים ככל תקופה ותקופה ותן לתוך הים בשמו והוא מקבל מתוך ידך אתה תעשה ותצליח לכל דבר ודבר ובקדושה ובטהרה. ואלה שמות התהום נתקתר צפניאל בשנית סימפטין ושרה אתיאל כג' אשר ש"ך ושרה אבאבאות ברביעית דאיתו"ב ושרה בפניאל. ואלה שמות המלאכים המשרתים באש ובשלהבת מלכיאל רפדיאל גזריאל אמוניאל אראליאל גוריאל יזראל. אם בקשת לעשוח דכר ולהשליך באש או ליכנס באש או לכבה האש אמור את שם התקופה ואת שמות ז' המלאכים הממונים על נהרי אש וכל שתחפץ עושים ומקבלים מידך ועושים כל רצונך. ואלה המלאכים המשרתים בים ובכל חיות שבוקותיא"ל זכורתיא"ל תרכיא"ל אם בקשת להשליך דבר בים כתוב השמות האלה נקיטא"ל רגונה עם שמות התקופה ותשליך לים ועשה חפצך אם רע וכתוב בציץ של כסף. אלה הם המלאכים המושלים על המטר אם יהיה בצורת ובקשת ליתפלל על מטר עשה זאת והתפלל ואמור בשם מערכות מלכיא"ל מרמרמו"ת נוהטיא"ל סבניאל קכתיא"ל תניא"ל גדיא"ל כרמיא"ל ישעי"ה מתריא"ל ליתיא"ל אמור את המלאכים האלה ז"פ וקח שכוי לבן בטוהר ובנקיון ושחטהו וכסה את דמו והסיר את איבריו והוצא את בני מעיו ומלאהו מור ולבונה וכרכם ופלפלין טוב פרח לבן פלפלין לבן ודבש וחלב ויין ישן ועמוד נגד השמש ברוח ובכוונה ואמור מבקש אני מכם קדישי עליונין מורידי טל ומטר שתפתחו שערי אוצרות מי ברכה והורידו מטר ותצמחו העולם באוצר ברכה. וא"ל נעזרת באלה מהר תפול על פניך בארץ והזכיר את התפלה ואחר תזכיר את השם הנכבד והנורא והקדוש ונסך מן החלב ומן הדבש ומן היין ז"פ וירד הגשם מהרה ויתחדש העולם וכל מעשיך עשה בשמירה ובטהרה ובהצנע ותצלח. אלה הם המלכים המושלים בכל חיות רעות כגון דובים ואריות וזאבים שהמזכיר כנגדם יסגרו ויסתמו את פיהם ממך ואלה הם: מתניא"ל אפתיא"ל ובהא"ל ומכמיא"ל סגרו פום חיותא אלין ממני במימר קדוש רב ובחזא"ל ושמשיא"ל ועבור ואל תירא. ואם יצאת בדרך וראית את הנלחמים בך באים לקראתך שים ידך על צדך הימין וקרא שם הרוח שבאים בה עליך ואח"כ אמור את השם למפרע וכלם ישברו מפניך ואם תפול בקהלת רעם ותבין כי חשבר עליך להמיתך ומושיע אין לך השם הנכבד והנורא יהיה לך למושיע שים שתי ידך על צדך ואמור שם השמש בתקופתו ואת השם מתחלתו כמו שהוא כתוב בכתב ובאותיות ותהגה בו ביושר ותמלט. ואם תכתוב אותר בטס של זהב כל מחשבות רעות ותחבולות אדם יוסרו ממך ובלכתך בדרך ונפלו עליך רודפים בדרך וראיתם טרם יראוך וסרת מן הדרך אל השדה ושמת שתי ידיך על ראשך וקראת את השמש בתקופתו עוד לא ייראוד ואם טרם ראיתה ראוך אמור את השמש ג"פ ועוד לא יראוך ואם תפשוך ונפלת בידם אמור את השם למפרע ותמלט. ואם תהיה בבית ונפל עליך ומהרת וקראת את שם הארץ בתקופתו והשם למפרע ותרוממנה חאבנים והעצים ממך או כל דבר שיפול עליך ותמלט בלא מום. ואם תהיה באניה בים ויהיה סער גדול בים וראית כי אין מנוס לנוס ולמלט וקראת שם הים בתקופתו ושם הנכבד הנורא תזכור עליהם ויעמוד הסער לדממה ונמלטת. ואם תעמוד במשפט על דבר וחמית את שונאיך בעיניך ושמת שתי ידיך על אזנך הימנית ואמור והשבע באותיות השם שיעלו על לבך ותצדק במשפט. אם לא נשמעו דבריך וידעת כי פשע ועון יש בידך או פנים הכלמת או מצוה איחרת לעשות ושכבת והתפלל התפלה האמורה בספר הזה והזקרת את השם שיעלה על לבבך וישברו אויביך לפניך ותצדק. ואם בקשת לראות את השמש בעלותה במרכבה אמור את שם השמש בתקופתו והזכיר את שם הקדוש והטהור כנגדו ויעבור השמש ותראה אותו כחתן יוצא מחופתו וכל שתחפוץ שאל ממנו והוא יתן לך ואח"כ אמור המביט לארץ ותרעד ודבר את השם למפרע והתירהו לדרכו, ואם תחפוץ לעמוד על סומא להעלות כסף וזהב הטמונים בארץ ולקחת ציץ זהב מזוקק שבעתים וכתוב עליו כ"א אות מהשם הזה הקדוש והטהור וקשרתו בפתיל תכלת ןהבאת בן יונה לבן וקשרתו בפתיל תכלת בצוארו והפרח אותו באויר במקום שירד בו לחפש בדגליו שם מסותרת אם בתוך העיד ועמד על הגג ובאת וסבות את המקום ז"פ ואם ביום תאמד את שם השמש בתקופותו ואם בלילה. אמור את שם הלבנה בתקופתה:

ציור 2

מצאתי שנכתב בכל מקום שם הקדוש וגו' זהו והוא שם המפורש איזה השם והאותיות תלוי ולא לבד לעצמו כמו שהוא סמוך למעלה ולא למטה כי אם מוקף כך הוא לחרד:

ת. ד' יג הי הי הוד יה יהו אל בדוכאו בים יחוש יה רוב דידי ירוכיו ביצרה יהוה רסס אהיה ייהו הה יהו הה יהו היה כמה היה נחמד כמה מפואר כמה משובח כמה אדיר כמה עריץ כמה גדור כמה זרזיר כמה זך נקי בברור וכל משרתיו זה כבודו יה הי הו היה יהוה הו הי הו סס:

אלה הם אותיות השם שהזכיר והשביע בהן כמש"כ למעלה אחר תפלתך באותיותיו בטהרה ובקדושה ובישרת לב ובנקיון כפים למען תצליח בכל אשר תעשה על כל דבר ודבר בעה"ש:

ברוך חכם הרזים אשר חלק מחכמתו ליראיו ונתן לנו תורת אמת להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר שכינתו וכח מעשיו יסוד מעליונים ותחתונים כבוד אלהים הסתר דבר ודבש חלב תחת לשונך יהי לך לבדך ולא לזרים אתך אין מוסרין הספר הזה הנקרא סודי רזיאל אלא למי שהוא צנוע ועומד בחצי ימיו ואינו כועס ואינו משתכר ומעביר על מדותיו וירא אלהים וסר מרע והולך בדרכי קונו ורודף צדק סוד ה' ליראיו דכתיב ואת ישרים סודו וכתיב כי אם נלה סודו אל עבדיו הנביאים הרי ג' סודות כנגד תנ"ך שבהם כל הסודות וכנגד ג' ראשית שנ' ראשית חכמה יראת ה' וכתיב יראת ה' ראשית דעת וכתיב תחלת חכמה יראת ה' וכנגד שלשה חכמות דכתיב חכמות בחוץ תרונה חכמות בנתה ביתה חכמת נשים בנתה ביתה, וסוד אין למסור כ"א לחכם שהוא פקח ומבין מלבו כי סוד בא"ת ב"ש פקח וג' מיני סוד הם סוד המרכבה סוד מעשה בראשי"ת סוד המצות כאשר גפ' בעזרה שדי וג' מיני יראת שמים הם יראת ה' יראת שדי יראת אלהים כי יש הפרש ביניהם יראת ה' זה שאוהב שמו של הקב"ה שעובד מאהבה תדע שהרי כתיב אשרי איש ירא ה' ירא אלהים אין כתיב כאן אלא ירא ה' וזהו עובד מאהבה דכתיב במצותיו חפץ מאד שמחשב בלבו מי יתן לי שיזדמן לעשות מצוה שחפץ מאד במצות ומה שנאמר יראת אלהים שירא מלפני אלהים פן אבא לידי נסיון ולא אעמוד בנסיון כארם שירא מלפני המלך שמא לא יוכל לקיים גזרת פיו תדע שכתב באברהם זרע אברהם אוהבי וכשא"ל הקב"ה העלה בנך כתיב עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה פי' אוהבי ויודע גזרתי זהו אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים אותו האיש המובחר שכתוב בו אשרי איש ירא ה' שיראה שמים כל היום עליו שמחשב אהבת יראת שמים בכל עת בלבו זהו יראת ה' טהורה אותה יראה שהיא אהבה היא טהורה וחשובה יותר מיראה ממש כיתרון האור מן החושך כדאמור בסוטה פ' כשם שהמים בודקין ירא אלהים האמור באברהם מאי איכא בין העושה מאהבה לעושה מיראה שזה תלוי לאלף דור וזה תלוי לאלפים לאוהביו וארי' נמי במדובר שלשה מיני קרבנות הן עולה שלמים וחטאת ושלשה כתות הם של צדיקים אהבה ובקשה ויראה. העולה כנגד אהבה שלמים כנגד הבקשה חטאת כנגד היראה. העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד אבל השלמים והחטאת בעד עצמינו יקרה היא האהבה ען הבקשה והיראה ואיזה היא האהבה שיש צדיקים עובדים את הקב"ה מאהבה ונותנים כבוד ויקר למלכותו מפני שהוא לבדו קודם מהכל ובטובו הרב ברא העולם במאמר ולא בעמל והוא אלוה ואב ומלך וגבור וחכם וסוב ורחום וסובל את הכל ומלא את הכל העליונים ותחתונים ומכלכל בריותיו ויודע יזי עולם ומטיב לרעים ולטובים ומאריך לרשעים בעבור ישובו זיחוו כל הטובות האלה הצדיקים אוהבים את הקב"ה ונותנים לו הלל ושבח על מעשיו הגדולים על זו העולה נקרב. ואיזה היא הבקשה שיש עובדים את המקום ב"ה ומפילים תחנה ובקשה ושואלים מאתו כל מדה טובה בשביל הנאת עצמן כגון חכמה ודעת ובינה ואורך ימים רפואה ואשה משכלת ובנים, ישרי לבב והצלחה במעשיו עושר וכבוד ונכסים וכ"כ לפי שהוא קנין סוב והוא הבקשה ועליה זבחי שלמים מקריבין. ואיזה היא היראה מי שעובד הקב"ה באמת גדול ופחד מרובה להנצל מן קללות הכתובות בתורה על העוברים פקודיו של המקום ב"ה ב' בעה"ז ובעה"ב בעה"ז מן החלאים זמן המכות והמכאובות שלא יצטרבו לבריות ושלא ימשלו בם זרים ולא יבא מיתה או דבר רע בבניהם ובנותיהם וכדי שימלאו ימיהם בטוב ובברכה. ובעה"ב להנצל מן הפורענות ומשחית ומן יקודת אש של גיהנם העתידה ללהט ולבער את הרשעים ליום הדין הגדול והוא היראה ועליה החטאת נקרבת. שלשה קרבנות האלה בין עולה בין שלמים ובין חטאת מקריבים בבית א' ע"י כהן א' לשם אל א' ושלשתם שוים תחת צדיקים בין באהבה בין בבקשה בין בירא שוין אלו ואלו שכולן בצל הקדוש ברוך הוא חוסים ואוהב אותו אהוב והמבקש ממנו מבקש והמתיירא ממנו מתיירא זהו תחלת חכמה יראת ה' היא אהבת שמים שלב הצדיק בוער כאש להבה לעשות המצות זהו יראת ה' והוא מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה איני יודע אם שכר מיראה הוא או מאהבה אלא ממ"ש ביראה ולאהבה אותו ש"מ בעושה מאהבה הכתוב מדבר ויראת שדי זהו שירא מהקב"ה שיש בידו לעשות כל דבר (נ"א שירא מהקב"ה שאין די לכבדו כי בידו לעשות כל דבר) ומפיל תחינתו לפניו וצועק אליו בכוונת הלב ונעתר לו מבקש ממנו שאלה מיד הוא עושה לו זהו למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב פי' למס מונע כמו ונמס כל המונע חסד מחבירו מיראת שדי שיש די בידו לעשות בקשתו יעזיב שאיני מתירא שמא שדי לא יעשה רצונו או המגדל כלב רע בתיך ביתו שעני מתירא לכנוס לביתו לא למם כתיב ומצינו במד' שכל המונע חסד כאלו עובד ע"ז יראת שדי יעזוב שעובד לפני הקב"ה וירא מלפניו ועורך אליו תפלתו ובוטח בו שיצילנו מכל רע בידו זהו יושב בסתר עליון ישת חושך סתרו בצל שדי יתלונן כי הוא יצילך מפח יקוש שיש די בידו למה לפי שבקשת תפלתך ואמרת לו מחסי ומצודתי ובכל בקשה שדי בידו די מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך בפריה ורביה ואל שדי נראה אלי בלוז הנני מפרך והרביתך למה כן לפי כשתקח את הנעלם הנולד ממנו ותסיר האמת הגלוי לך כגון שדי י"ן ל"ת ו"ד עולה ת"ק והאדם חייב להוליד בן ובת שיש להם ת"ק איברים רמ"ח לזכר ולנקבה רנ"ב לנקבה ד' יותר מן הזכר סביב הערוה וכן פרו ורבו בגי' ת"ק כי אותו השם הוא על פריה ורביה לפיכך כשמבקשים על בנים יבקשו מזה השם וכן העולם מהלך ת"ק שנה הטמונים בשדי כשנתחברו ושנתרחבו שמים אמר לשמים די לפי שדי אין די לעובדי נזכר שדי בנביאי האומות מחוה שדי יחזה יראת שדי יעזוב ושם שדי שומר מן המזיקים בצל שדי יתלונן נאמר בשיר של פגעים ולכך כותבין במזוזה שדי וברזל שעל המזוזה נוקבין כדי שיהיה נקרא וניכר שם שדי להבריח המזיקין כי יהו"ה בא"ת ב"ש מצפ"ץ עולה ש' שי"ן משדי עולה עד ש' סשס של יהו"ה שעולה שי"ן בא"ת ב"ש של שם הקדוש וד"י כנגד י"ד אותיות של כאז"ו במוכס"ז כוז"ו שכותבין במזוזה ואפרש לך סוד אלו י"ד אותיות שמו הקדוש כוז"ו הוא הו"ה בחלוף א"ב כך י' סמוך לכ' ה' סמוך לו' ו' סמוך לז' ה' סמוך לו' כוז"ו במוכס"ז הוא אליהנו ב' סמוך לא' מ' סמוך לל' ו' אצל ה' כ' סמוך לי' ס' סמוך לנ' ז' לו' הרי אלו י"ד אותיות כנגד שמות אלהינו ה' לכך כותבין אלו י"ד אותיות בעבר השני כנגד ה' אלהינו ה' וכותבין שדי בתפלין ש' בד' בתי הראש ד' כנגד הצואר י' ביד ושדי כנגד אבות תדע יעקב יצחק אברהם ס"ת שלהם בא"ת ב"ש שדי ב' ש' ק' ד' מ' י' והתחלתן י' י' א כמנין אהי"ה ואם תוסיף למנין ר"ת וס"ת ישראל שנק' יעקב יהיה רי"ו במנין דהיינו קח ר''ת וס"ת מן האבות אברהם יצחק יעקב ישראל הרי ג"ר וצירוף י"ג אותיות מג' שמות האבות הרי רי"ו וכן אותיות האבות כנגד י"ג מדות וכן יש ג' יודין ואלף נגד שם ס"ג בחינת בינה לכך נאמר וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ועוד אמרנו הנעלה משדי חשבונו ת"ק והאבות חיו תק"ב אברהם קע"ה יצחק ק"פ יעקב קמ"ז הרי תק"ב ב' כנגד שמים וארץ ות"ק שנה מהלך זהו לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ פי' כימי השמים על הארץ מהלך ת"ק כך ימי חיי אבות ולמה שי"ן בבתי תפילין שבראש שהיא שקולה כנגד יעקב שכתוב ישראל אשר בך אתפאר ותפילין נקראו פאר שנ' פארך חבוש עליך ובחורבן השליכו לארץ דכתיב השליך משמים ארץ תפארת ישראל ותפילין נקראו פאר ובתפילין ג"כ אותיות פאר וזהו גת דרך ד' לכך בת"ב נותנים אפר במקום תפילין ולימות המשיח לתת להם פאר תחת אפר ואומר בספר יצירה המליך אות ש' וקשר לו כתר וצר בו שמים שהן של אש לכך דמות יעקב בשמים ובש' בראתי אש וברא בו אש וכן ובית יעקב אש הרי ש' כנגדן ויאבק עם מלאך אש ועוד ש' יש לו ג' ענפים כנגד ג' שמותיו יעקב ישראל ישורון ועוד ש' על הבתים אצל הכתיבה שדמות דיוקנו חקוק בכסא הכבוד שדמות כרוב דומה לו והוא היה כרוב שרכב ובא מצרים דכתיב וירכב על כרוב ויעוף זהו וירא ישראל את היד החזקה וכתיב וירא ישראל את היד הגדולה ישראל סבא וישראל ראו דמות יעקב על הים אמרו שירה מאז ישיר ישראל עד ה' ימלוך לעולם ועד למה דמות יעקב לפי שהיה אמת דכתיב תתן אמת ליעקב ולפי שלא יצא ממנו פסולת ודינה בתו שנתעברה משכם ילדה אסנת בת פוטיפרע שרצו השבטים להורגה שלא יאמרו זנות יש בבית יעקב כתב יעקב שם הגדול והקדוש בציץ ולקחה מיכאל והביאה לאשת פוטיפרע וקראה בתו ולקחה יוסף. וסביב שי"ן של תפילין י"ב תפירות כנגד י"ב שבטים בכל צד ג' תפירות וכן בכל רגל מטתו כשהוציאו ממצרים ג' שבטים ד' כנגד הצואר כנגד יצחק שפשט צוארו לשחוט ליחד שמו של הקב"ה וד' כעורף כל הצואר כשר לשחיטה כנגדו בעורף כל העורף כשר למליקה לכך מגלחין הצואר כדי שתתא הרצועה על בשרו ונדרש על יצחק וד' על ראשך ארגמן. לכך דלי"ת כנגד הצואר ועוד דמשיך למעלה ולמטה לפי שזבול הוא רקיע ד' ושם בהמ"ק בנוי וכך היה למשכן ד' כסות א' יריעות תכלת ב' יריעות עזים ג' ועורות אלים ד' ומכסה תחשים ושכינה תחתיהם ויצחק נעקד ע"ג המזבח כנגד מזבח של מעלה לכך ד' כנגדו ואומר בס' יצירה המליך אות ד' וקשר לו כתר וברא בו מאדים ברקיע הה' ומקורב לחמה ומקבל מן החמה חם ויבש כאש לכך ד' כנגד יצחק שהיה עולה לאישים ומאדים יבש כאש וממונה על החמה ועל הקצף והאף לפי' כשהקב"ה כועס, זוכר את יצחק כאילו נעקד דכתיב ועולתך ידשנה סלה זו אפרו של יצחק י' כנגד אברהם שנתנסה בי' נסיונות ונתונה בתפלה של יד אצל בית א' ע"ש א' היה אברהם ואומר בס' יצירה המליך אות י' וקשר לו כתר וברא בו בתולה כך אברהם חביב לבוראו כחתן לכלה כשהיא בתולה ונוצר עם י' כלליה כוליא שהעליזה והעצה מן הכליות דכתיב ותעלוזנה כליותי וכתיב לעומת העצה יסירנה כנגד כליות שיועצות ואומר בשוחר טוב על אברהם אביו לא למדו רב לא למדו אלא נעשו כליותיו כשתי מעינות ונובעות חכמה ועוד י' ביד כנגד אברהם ע"ש הרימותי ידי אל ה' והי' כנגד הלב דכתיב ומצאת את לבבו נאמן לפניך ועוד י' כנגד אברהם לפי שצפה הקב"ה שאברהם יעמוד בי' נסיונות ברא עולמו בי' מאמרות דכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהברא"ם באברהם בי' ספירות בלי מה כך א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י ע"כ כל החשבונות וחוזרים חלילה י'א י"ב וכן כ' ב"פ י' ל' ג"פ י' כך כל החשבונות כלולות בלי מה לשון סתימה ובי' ספירות שאומר סתום פיך מלדבר עומק ראשית מאתי מאימת חיה שכינתו קודם העולה כמה רבו רבון שנין או כמה שנים לאחר העולם או היאך נותן למעלה או למטה עמוק עמוק או לאחורי מזרח ומערב צפון ודרום היאך גדולה האורה שעמו היאך הוא בחושך עובי הרקיע הרי יו"ד ראשית אל"ף ואחרית בי"ת ג' מעלה ומטה ד' מזרח ה' מערב ו' צפון ז' דרום ה' אור ט' פירש היאך הוא באויר ואורו שעמו חושך בעובי כל בלום פיך כי הוא יצר הכל וחוא בכל והוא כל ותשתחוה בכל קומתך ותן לו תודה בלבך כמו יו"ד שמשתחוה וכשבא א"א והבין בספר יצירה נגלה עליו אדון הכל הושיבו בחיקו ונשקו בראשו וכרת לו ברית ועוד נפרש יותר בסוד מעשה בראשית בעזרת שד"י ועוד י' כנגד אברהם כי יו"ד הוא כי ומאדם עד אברהם ך' דורות והעה"ב נברא ביו''ד שבני עה"ב מועטים הם כי' שקטנה מחברתה וי' כאדם עני שכופף קומתו ועוד אפרש יראת שדי אדם שעובד להקב"ה באהבת לבו ומרוב יראתו ופונה אליו בכוונת הלב וכשעושה המצוה או מתפלל בשמחה וביראה זהו עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה וכתיב אבדו את ה' בשמחה וכתיב ישמח לב מבקשי ה' יראת אלהים זהו אותם העוברים מיראת גיהנם ומיראת יום הדין וביראת יסורין זהו יראת אלהים הדיין ופורע מעוברי עבירה בכל דבר הקשה שייך לומר אלהים כגון את האלהים אני ירא אמר יוסף קשה עלי מאד שאתם מרגלים ואני לא הייתי מניח אתכם ללכת לביתכם אני ירא פן אענש ואניח אתכם לכן כתוב האלהים הדיין אני ירא וכן ויראת מאלהיך נאמר על כל דבר שמסור ללב וכן אמר את ה' אלהיך תירא סמוך יראה לאלהים לומר שאם לא תירא מפניו נכשלת וכן בכ"מ ירא אלהים הוא עובד מיראה הרי יראת ה' הוא העובד מאהבה וכנגדו עולה שכולה לגבוה יראת שדי שאיני ראוי לעובדו (נ"א שאין די לעובדו) וכנגדו שלמים שחלב ודם ללהבה והמותר לבעלים וחזה ושוק לכהנים זהו שלמים שלום בעולם, ביניהם כך זה עובד מאהבה ומתחנן לצורך עצמו ליתן לו תורה ועושר ונכסים וכבוד ובנים ירא אלהים העובד מיראת יסורין שלא תתקפח פרנסת אנשי ביתו כנגדו חטאת שבא על חטא נמצא אהבה גדולה מבקשה ובקשה גדולה מיראה ועתה אשכילך אהבת המקום ב"ה ואח"כ אכתוב לך סוד המרכבה:

לעולם יהא אדם ערום ביראה לחשוב ערמות העולם וכבודם כיצד מלך בשר ודם מצוה לחיילותיו ללכת למלחמה אע"פ שספק בידם שמא יהרגו יראים מפניו והולכים אע"פ שאין יראתו לעולם שמת וכלה וגם יכולין לרוץ מלפניו למדינה אהרת כ"ש ממ"ה הקב"ה שיש לירא מפניו וללכת בדרכיו כי הוא בכ"מ וצו' רעים וטובים וכ"מ שיראה כתי צדיקים ידבק עמהם כדי שיהיה לו חלק עמהם ויעשה לש"ש וכל דרכיו אשר ברא וכשמברך יכוין את לבו ככתנב שויתי ה' לנגדי תמיד לכן תקנו ברוך אתה ה' כאדם שמדבר לחבירו ועוד יחשוב כל עת שאדם חוטא וגונב או נואף עם אשת חבירו כמה ערמות חושב כדי שלא ידע אדם כדי שלא יבא לידי בושה כ"ש שיעשה בשביל הבורא ויחשוב ערמות לעשות המצות כמו יהו שעשה בעקבות אחאב עבד הבעל מעט יהו יעבדנו הרבה רק שפיו הכשילו ועוד יחשוב האדם ק"ו ולעולם לא ישכח רצון הבורא כשמביאים בעלי הדין לפני השלטון אלו היה יודע שהשלטון בעל אוב וידעוני או עוסק במעשה שדים או במזוזות לדעת את אשר נעשה לא היה מכחש ממנו כי יודע שהשלטון יודע הכל וגם ירא לעשות לחבירו רעה פן יביאנו לדין לפני אותו השלטון כך החי יתן אל לבו כ"ש הקב"ה שהוא יראה דרכי וכל מחשבותי יודע ומבין כל מעשי איך אדון עמו יודע ועד ובעל דין לא אדבר דברים בטלים לשקר ועולה כי אם דברי אמת ככתוב שארית ישראל לא יעשו עולה ויחשוב אם אחטא וידע העולם בשביל בושת צריך אני לומר לא פעלתי און ונמצא אשקר וכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני כך כל עת ורגע יחשוב אהבת חוקר לב ובוחן כליות וידבק במצותיו ויראתו: הא על פניו: שורש חסידות. שעושה לפנים משורת הדין בכל דבר דכתיב וחסיד על כל מעשיו: שורש יראה במקום שקשה עליו הדבר שנאמר עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה וגו': שורש תפלה שמחת לב באהבת הקב"ה דכתיב ישמח לב מבקשי ה' לכך היה דוד מנגן: שורש תורה להעמיק לדעת לעשות כל דבר דכתיב שכל טוב לכל עושיהם: שורש המצות בח' דברים הם בעד ח' חוטי ציצית דכתיב וזכרתם את כל מצות ה וחוט א' כנגד העינים שלא יראו בעבירה בלי יהא רום עינים ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שלא יקרוץ בעין זהו לאוין של עינים שנא' פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ושח' עינים יושיע והיו לטוטפות בין עיניך חוט השני כנגד אזנים לא תשא שמע שוא שלא ישמע דברים בטלים הרי לאו ועשה שמע ישראל את החוקים: חוט שלישי כנגד בית הבליעה לא תאכל כל תועבה הרי לאו ועשה אכילת מצה וכיוצא בו. חוט רביעי כנגד פה ולשון המדברים שלא ידברו דברים בטלים שעובר בלאו כדכתיב כל הדברים יגעים לא תשבע לא יוכל איש לדבר לא תשא את השם לא תשבעו לא תשקרו לא תענה הרי לאוין ועשיות ושננתם לבניך אך לשוני תהגה צדקך. חוט חמישי כנגד ידים אל תשת ידך עם רשע ולא תגזול הרי לאו ועשה פתוח תפתח את ידך וקשרתם לאות על ידך. חוט ששי כנגד רגלים לא תלך רכיל לא תלכו אחרי אלהים אחרים ואץ ברגלים חוטא הרי לאו ועשה אחרי ה' אלהיכם תלכו בכל הדרך אשר צוה ה' אלהיכם אתכם תלכו. שמור רגליך כאשר תלך אל בית אלהים. חוט שביעי כנגד הערוה לא תנאף הרי לאו ועשה ואתם פרו ורבו והמילה: חוט שמיני כנגד האף הכעס והרצון ועוד שמריח ריח ע"ז דכתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם הרי לאו ועש' להריח הדסים בשבת וכיוצא בהן הרי יזכור אדם אלו ח' דברים בכל עת יהיו בלבו עינים א' אזנים ב' אף ג' לשון ד' וושט לבלוע ה' ידים ו' רגלים ז' הערוה ח' שלא יחטא בהם והלב עם כל אחד ואחד לחשוב מחשבות ואמרינן במדרש אס"פה קטן וגדול שם הוא הרי הן שווין משל לבנים שירדו למלחמה אחד עלה והתריס שלו מקובע עטרות ואחד עלה כל גופו מקובע חצים איזה גדול הוי אמר זה שעלה בעטרות כך הרשע מת חוטמו נמק מפני שהריח ריח ע"ז עיניו נסתמות מפני שהלך לע"ז ראשו נטויה בניהנם מפני שבראשו ציצית שערות גדולות ארוכות להתגאות בגאון שבראשו ציצית שנאמר לא ישעו את גבורים נופלים מערלים אבל הצדיק גופו מלא מצות א' בראשו תפילין ב' שיניו קוראות בתורה ג' פיו שונה בהלכה ד' אפו מריח במצות ה' ידיו נותנות צדקה ו' קרביו מלאים תורה ומתפלל לפני הקב"ה ז' גופו הברית תלוי בו ח' רגליו הולכות לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לפיכך כולו שלם:

שורש יראת ה' מתאוה לדבר ועוזב הנאות יצרו בשביל יראת ה' ולא שירא מפרעניות העולם או לעתיד אלא יראה פן לא יהיה תמים לפני הקב"ה באהבתו וכשבא מצוה לידו וקשה עליו לעשותו אעפ"כ יעשה אותה כאברהם בעקדת בנו דכתיב עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה. עתה ידעתי והלא לפני העולם יודע שנאמר בטרם אצרך בבטן ידעתיך אלא כך אמר לא אנסה אותך מכאן ואילך כי זה גדול מכל הנסיונות לא אנסה עוד אותך כי נודע בזה הדבר כי לבבך שלם בכל אשר אצוה ואיני צריך לנסותך כיון שבזה ניסיתך הרי הן בכלל כמו עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים אין צריך לנסותו עוד שום אלוה ויוסף אמר את האלהים אני ירא קשה עלי מאד לשלוח אתכם שאתם מרגלים רק אלהים אני ירא שלא יכלו בניכם ברעבון ועובדיה היה ירא את ה' שקשה עליו פן יגידו לאיזבל ויהרגוהו אבל כשהוא אומר ויראת מאלהיך דבר המסור ללב וכשהוא אומר את ה' תירא יראו את ה' קדושיו דברים הקשים על הלב ושקולים נגד יראת ה' כגון שירא את ה' אם לא יטול את יצחק שמא הקב"ה יטול נפשו וזה שקול כנגדו שהוא עצמו בא לשחטו דבר שקשה עליו ביותר ואף על פי כן מעכיר רצונו. שורש אהבה לאהבה את ה' שהנפש מלאה וקשורה בעבותות האהבה בשמחה רבה ואותה שמחה מברחת מלבו הנאת גופו ותענוג העולם אהבת שמחה עזה ומתגברת על לבו ומחשב כל עת איך אעשה רצון הקב"ה ושעשוע ילדיו וטיולי אשתו כאין נגד אהבת בוראו ויותר מבחור שעברו ימים רבים שלא בא על אשה ומתאוה אליה ולבו בוער לבוא עליה ומרוב אהבתו ותאותו כשבא עליה נהנה מאד כל זה כאין נגד עשות רצון הבורא ולזכות אחרים ולקדש עצמו ולמסור עצמו באהבתו כפנחס שמסר עצמו והרג זמרי וכאברהם הרימותי ידי אם מחוט ועד שרוך נעל כאלישע שלא רצה לקבל מנעמן ואהבת שמים בלבו כשלהבת קשורה בגחלת ואינו רואה על הנשים ואינו רוצה טיולים ודברים בטלים ויטרח ויעמול לעשות רצון בוראו ינעים זמירות למלאות שמחה לאהבת ה': שורש ענוה שירחיק מן הכבוד ושררות אם ישב לפני רבו וידע קושיא ורבו או חבירו נמי יודע יניח לו לקשות ולא יקשה ואם הם לא יקשו יאמר כך הקשה כך תרצה ויתן כבוי לחבירו ולא לו שנאמר בחר לנו אנשים וכתיב את מי אשלח ומי ילך לנו ומא שאמר את מי אשלח ולא אמר נשלח מפני המינים שלא יאמרו שתי רשויות הן ועוד ענוה שיקדים שם חבירו לשמו כב"ה לב"ש וטעם חביו ו לטעמן וסוף דבר כל מה שיכול למעט כבודו יעשה ויגדיל כבוד ירא השם כדכתיב ואת יראי ה' יכבד וכתיב נבוה בעיניו נמאס ואם רואה ענוים שאין רוצים ללכת לפניו אע"פ שהם גדולים ממנו ילך לפניהם אע"פ שמתבייש שזה ענוה גדולה שמתבייש והם מתכבדים ממה שהולך לפניהם ואם קורא לאדם מורי אל יקראנו רבי שמתביי ולא ישבח אדם רבו לפני רבו אחר ולא יאמר רבך אמר כך כדאמרינן בפ"ק דיבמות דף י"ט אמרו לו תלמידיו לרבי אליעזר על רבי יוחנן בן זכאי חבירך התירו ואל יהנה לב האדם בעצמו בשעה שמשבחין אותו ולא ישבח עצמו דכתיב יהלך זר ולא פיך אלא לחבירו ותלמידו שילמד מדרכיו יוכל לשבח עצמו שנאמר תמים עמו כי שמרתי דרכי ה'. נאם הגבר הוקם על. וכן במה הארכת ימים והגיד להם במה האריך כד' שיעשו גם הם וכל המצות עשה בסתר והצנע לכת עם אלהיך ואם תעשה כדי שילמדו ממך עשה בפני הכל כגון תפילין וציצית ות''ת שקנאת סופרים תרבה חכמה ומצות וכל מה שתוכל לעשות מצוה עשה לשם שמים שנאמר אם צדקת צדקת לך וכל מצוה שאין לה עוסקים עסוק בה ושים אהבת בוראך בלבך ויראת צורך על פניך והוי זריז לעשות המצוה בשמחה ואל תדבר דברים בטלים בכ"מ וכ"ש בבית הכנסת ששכינה כנגדך שב במורא לפניו וכוון לבך להודות לו. לא די שתמנע עבירות שיש בושה לפני הבריות על העושים אותה אף אם אדם לא ראה כי יראה פן יודע לבני אדם ויתבייש אלא כל עברה מה שאחרים עושים ואינך עושה שכרך כפול כי כל אדם יסתכל בפני המלך ובפני אשה בודאי מצוה לראות פני המלך כי מלך ביפיו תחזינה עיניך אבל נשים אסור לראות כדאמרינן בפרק קמא דע"ז שאסור לראות אפילו פנויה כ''ש אשת איש אם תעצור רוחך ולא תראה בפני הנשים שכרך כפול ומכופל ודע שכל המרבה דברים מביאו לידי חטא והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה וכל מעשיך יהיו לשם שמים וטוב אשר תאחוז בזה יותר מהם להזהר ואם אתה עושה כן אשריך בעוה"ז וטוב לך לעולם הבא. עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ: סוד ה' ליראיו זה סוד מעשה בראשית אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מן החודש הזה לכם ולמה פתח בבראשית משום שנאמר כח מעשיו הגיד לעמו וכל זה עשה למען ידעו ויבינו וישכילו את מעשיו הגדולים והנוראים ויעידו כי אין כמוהו ואין זולתו ואני אכתוב הספר הנקרא כוד להודיע גבורותיו של בירא עולם ואשוי היודעו שכל מי שיודע רזו וירא ה' מובטח לון שהוא בן העולם הבא ואכתוב לך על פה השערים כל מה שיש למעלה וידע יחוד הכבוד ותן לבבך על מוראו ותשתחו לו כי הוא אחד ואין שני לו ברוך הוא. אל"ף זה הקב"ה והוא ראשון ואחרון והוא מלך על כל העולם ואין דומה לו כי כשם שהאל"ף ראש אותיות כך הקב"ה ראש לכל המלאכים. האל"ף הוא אהד שהוא חשבון מועט שאין פחות ממנו רבוא הוא חשבון גדול האל"ף בראש התיבה אחד ואל"ף בסוף התיבה רבוא ואמר מאחד חד ומרבוא רבוא דכתיב ביחזקאל ודבר אחד אל אהד ובדניאל כתיב ורבו רבון קדמוהי יקומין הרי נופל האל"ף שהיא בראש המנוי אחד שיאמר חד רבו ויפול א' שבסוף רבוא שיאמר רבו והודיע לבני האדם שחוא אחד ואין שני לו והוא ראשון והוא אחרון כאל"ף שהוא בראש החשבון ובסוף החשבון ועוד א' בראש א' ב' ג' ד' וא' בסוף תשר''ק צפע"ס וקריאתו בג' אותיות דהיינו אלף. וא' באותיות הגרון. למ"ד באותיות ראש הלשון ובאמצע החיך. א' באותיות השפתים הרי אלף בראש בית הבליעה הוא הגרון והוא באמצע החיך ובלשון והיא סוף השפתים קריאתה להודיעך שהוא אחד ראשון ואמצעי אחרון ואחרון אלף הופכת פניה משאר אותיות לומר לך האחד בעולמו כשברא העולם הפך פניו מן העולם שנא' וירא און ולא יתבונן לפי שצפה בחרבן הבית ואמר אין לי הניה בעולמי אסתיר פני ממנו תדע שבתחלת בריאת העולם רמז חורבן הבית כי ב' של בראשית גדולה לומר ב' ראשית זה בית המקדש שכתוב בו מרום מראשון מקום מקדשינו. ופתח והארץ היתה תוהו ובהו תיבות אמצעי בגימטרי ת''י לרמז לבית ראשון שיעמוד ת"י שנה היתה בגימטריה ת"ך לרמז בית שני שיעמוד ת"ך תוהו ובהו תת"ל לרמז על שני מקדשות ששניהם עמדו תת"ל דהיינו ת"י ת"ך זהו ושכנתי בתוכם ושכן ת"י גם ושכנתי אותיות ושני ת"ך בכמה מקומות נרמז חורבן הבית ועתה בב' ראשית להודיע שבתחלת העולם נזכר חורבן הבית שכל מה שברא יחרב ונשגב ה' לבדו וב' לשון בית והכל ברא ב' כי לכל יש זווג שני עולמים שמים וארץ הרים וגבעות ימים ויאוריהם גיהנם וג"ע לויתן ונחש בריח חמה ולבנה זכר ונקבה רשעים וצדיקים ולאדם שני עינים שני אזניק שני נחירים פה ולשון שני רגליו צלעות מכאן ומכאן והאליה נחלק לב' שגיד א' מחלקו להודיעך כי לכל יש זוג לכך פתח בב' חוץ ממנו שהוא אחד במלכותו ב"ה. ולכן שם שם יאמר אל"ף בראש האותיות וא' בראש כנוי אדנ"י אבל יוד בראש שם המובחר יהו"ה הוא הבר' או מלאפום והודיע כי ברא עולמו בעשרה מאמרות מלא הכל ועוד הבר' או מעלה נקוד מזיו נקוד למטה אי א' קמץ ופתח א' חטף קמץ א' חטף פתח או אי והשביע למעלה הבר' א' ו להודיע שהוא יחיד למעל' מן שבעה הרקיעים והוא מושל בכל (נ"א ולכן שמו אל"ף ושם אהי"ה שהוא התחלה מעשר ספירות מלמעלה למטה ואדני שהוא סוף עשר ספירות התחלתן באל"ף וא' הוא ראש לכל אותיות תשר"ק כחומ' חותם להראות שכלו א' שבאלו אותיות הברת כל השמות הקדושים ומה שיו"ד בראש שם המובחר יהו"ה כי לא יוכל לכתוב א' בלא התחלה יו"ד וגם כל התנועות והבריאות לא יוכל להיות בלא יו"ד וי"ו שיו"ד חולם או מלאפו"ם או חיר"ק או אי או להודיע שביו"ד נברא עשר ספירות ועולם אמצעי ועולם תחתית וא' בעצמו היא שב"א צר"י פת"ח חיר"ק חולם מלאפו"ם חט"ף פת"ח קו היא פת"ח שני יו-ין היא שב"א ושניהם חטף פתח הקו אם יו"ד למטה היא קמץ אם יו"ד למעלה מוי"ו היא חולם אם היו"ד באמצע הקו היא מלאפו"ם באם תחת הקו היא חיר"ק בלא קו שב"א או צר"י הם הקו ג' היא סג"ל וא' בעצמו היה י' ו' י' כמספר שם הוי"ה להודיע שה' אחד וברא הכל עולם עליון ועמצעי ותחתון ומלואם ולא יש שלר שם תנועה או הברה בלא הוא ב"ה שהוא יחיד למעלה משבעה רקיעים והוא מושל בכל והיה ניכר אל אחד מכמה רבוא רבבן שנים בראשית העולם ובעולמות שרואה אתה בהם ובהם הוד והדר ויאמר בלבו אין בני אדם שיכירו כבוד מלכותו אברא עולם שהוא עובר וכלה שיבינו ויתנו אל לבם מוראי ויעבדוני באמת ובלב שלם לטוב להם כל הימים וכשדיבר אדון הכל הוציא רוח מרוח קדשו והוא ראש לכל הבריות כמו שאדם מדבר מוציא רוח מפיו לכך אין רוחות נעצרים כדאי' במסכת תענית ובספר יצירה הרי מדבורו רוח אש ומים כשאדם מדבר דוחק השפתים בחוזק להוציא קול ויוצאים נצוצות ברוח לכך נאמר כפטיש יפוצץ סלע ויוצאים נצוצות של אבנים ואש הכה הניצוצות הבאים מן הפה לכך כתיב הלא כה דברי כאש הרי מכח קול האדם רוח ומים וחום האש כ"ש מדבר אש אוכלה אש ע"כ לא נאמר איך נבראו אש ומים ורוח כי כבוד אלהים הסתר דבר ע"כ מברכין על המים שהכל נהיה בדברו. עשר ספירות בלימה אחת רוח אלהים חיים זה רוח חיים רוח העליונות לכל רוחות והוא האם הגדולה וממנה יצאו כל ההולדות היא משובחת מכל השרשים ומיוחסת בה כח איול לכל האבות וגם תולדות. וצאצאיה יותר משובחים משאר הנותרים רוח קול ודבור היא רוח חיים הנקראת רוח הקודש וכתיב וישמעו את קול ה' מתהלך בגן לרוח והלא קול הקולות מן הרוח הם כציר דלת וכציר עגלה וכציר גלגל ירחים וקול שופר אלא אין רומה קול וה לקול דבור שנא' ויקרא אלהים אל האדם הרי רוח קול ודבור ובא הקול לרוח היום בנחת כאשר ישלים לשמוע בלי פחד כי אינו מדבר לאדם כי אם לפי כחו שיוכל לשמוע ודבר לנביאיו בכ"מ בנחת כאשר ידבר איש אל רעהו דכתיב ודבר ה' אל משה פנים אל פנים והקול שומעים ולא רואים לכך קוראים בת קול ודומה כאדם ההולך בין הרים בבקעה והרים למעל' נקודים נקודים וכשמדבר האדם יכנס הדבור עם רוח בנקודה רצה לומר באותן נקודים של ההר וכשישתוק יענה לו ההר לכל דברים. ואם מדבר בקו"ר יענה בקו"ר ואם נמוך יענה נמוך ואין שם כי אם רוח ובזה שומעים בת קול וכשיגיע לאליהו נגלה ברוח בקול נמוך דכתיב והנה ה' עובר ורוח גדולה והנה אליו קול דממה דקה דניאל ואשמע קול אדם במתן תורה בקול גדול ונחלק לי' קולות דכתיב קול ה' בכח וכתיב כקול מים: כקול שדי בלכתם וכתיב וקול דבריו כקול המון: הרי כל גבורות וכתיב ברבר ה' שמים נעשו וברוח פיו הרי דבור ורוח וכתיב וברוח אפיך נערמו מים וכתיב נשפת ברוחד וכתיב ורוחו כנחל שוטף וממנה הכיר ליציר כפיו שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים והיא נקראת נר דכתיב נר ה' נשמת אדם וכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ולא בכחמה כתיב ויפח כי אם ותצא הארץ נפש חיה וכן האדם מעולה על כל בהמה וחיה ובהמות וחיות: נפש חיות מעולה מצמחים ודשאים לא נאמר בהם נפש חיה נפש אדם היא מעולה מכל חי בארץ נפש החיים רוח טהור נשמת חיים מאת ה' היא נר ה' ויודעת דעת ועצות ומזימות ושומעת ורואה וטועמת ומריח ומשמשת בכל הגוף ומבקשת עניני הגוף כי נפש כל בשר דמו בנפשו. נפש כל בשר דמו היא הרוח אשר יתייבש אבר אחד היד הרגל או יתחרש או יתאלם מן הרוח ההוא ואם יחתוך אבר אחד לא ימות האדם אך האבר יחלק חלקו מן הנפש ואם יחלק מיד מת ודמו בו ואם יהרג לא ימות מן הדם כי אם מפני הרוח שמנשב בחבירו ומה שכתוב דמו בנפשו הוא בהתחברם דהיינו שמנשב בחבירו הרוח: כשיאכל וישתה תאות נפש הגידין פותחין פיהם ויחממו הקנה ומרוב חימום יתעכל המאכל והסל' שבמאכל יכנס בגידין ומהם יתקיים הנפש מחמימות הדמים זהו דמו בנפשו הנפש מתחלק לג' חלקים פנימים תכונינ וחיצונים פנימי הלב המקבל ממנו כל חפצה שאם רואה חפץ נאה ותתאוה אם יוכל בעלה לעשות רצונה תדיר תגיל הלב במלוי השמחה וימצא הפה שחוק מעשתנות הלב על החפץ ובעשות רצונה אם לא יוכל בעלה לעשות רצונה תאנין הלב ויכעס קצף חמה ולא יהרהר כי אם על אותן חפץ הלב היא אהבה היא השנאה רכל חכמה ודעת ומזימה ומחשבה והרהור ממנה ובזה הדבר תבין כי היא יושבת' במלוני בתוך המוח הלב שוקט ושואל ממנה דעת ובינה ויותר דברים עמוקים וימלא חפצו ממנ' וכשאדם יגע ועיף מיד תרדמה נופלת עליו ובחלום מתרב' ואינו יודע אם הוא ער או ישן: והתיכוני הוא הלשון והחיצוני היד והקול והדבור ישנו ויעפו: אך הפנימי' אינה יישנה רק תצא הנפש מן הנדון: ואולם האדם שישן ומקיצין אותו בכהלה ויתבהל הגוף ועל לבו נודדת כצפור קטנה היא הנפש ששבה ואם היא תשוב מרצונה מעיר בלי בהלה כמו קרוב לשחרית אז הנפש במלונה לפי שכל השכלת חכמה ובינה במוחי הלב נקראת פנימית התיכונה הלשון מגיד סתרי פנימית הלב בין טוב ובין רע תחינה ותפלה ובקשה שאלמלא הלשון המגיד איש לרעהו בדבור לא יודע בין טוב לרע הלב מחשב שנא' רחש לבי דבר טוב והלשון מגיד והם פנימית תכונית חיצונית שהם רוח קול דבור כי קול בלי דבור כקול בהמות ועופות אין מועיל כי גם הם אינם מבינות אלא מכירות הכל איש ואשתו כל עוף למינהו וכל חיה למינה וכל קול אינו דבור וכל דבור קול לוא וכל קול מרוח וכל רוח אינו מקול אין בריה בלתי רוח. וכל בעלי רוח יש להם קול אם נראה בלי קול כדגים ועקרבים וסרטנים שאין להם קול אין לומר מפני שהם במים כי צפרדעים במים יש להם קול אך צפרדע יש להם גרון יש להם קול אבל דגים ועקרבים וסרטנים בלי קול שאין להם גרון ואין בריה בלתי רוח. אבל זו הרוח משובחת ומסוגלת לא נתנה אלא לאדם התבונה לדבר דברים צחים שנאמר ותחסרהו מעם מאלהים שיש לו צלם ודמות דעת ומזימה מחשבת הלב ורגיל הלשון ותשמיש כח באבריו חצונים. עדיפות אדם מן הבהמה ועדיפות בהמה על הצמחים כי הבהמה מכיר את בעלה יודעת שבע שמחות ורעבין ומכיר מזונותיה 'ש בה כח ללכת אך אין לה הרהור ומהשבת אדם בעיני העולם אף הרהורי אכילה ושתיה אין לה. וחסרת מרגליות הלשון. והיא עודפת מצמחי השדה כי צמחי השדה אין בו רוח כ"א גדולו וחסר היא מאדם חבור ותשמיש ומבהמה הילוך ורוח הוא רוח נביאה שנקראת רוח אלהים כי מתנת אלהים היא בתוספו' חכמת כמ"ש פרעה הנכרי, כזה איש אשר רוח אלהים בו היה יעקב מרוב צער של יוסף נסתלקה רוח נבואה ממנו והיה כאדם מובהל ואמר נסתרת דרכי מה' וכאשר שמע כי יוסף במצרים נהפך לבו מהרהוריו ותחי רוח יעקב בכ"מ דכתיב ותהי עליו רוח אלהים הוא רוח נבואה או רוח גבורה בכ"מ שנאמר דבר ה' הוא דבור כמ"ש וידבר ה' אל משה אין דבור בלתי רוח והרוח בלתי דבור וכדבור רוח גבורה כמו בעתניאל בן קנז ותהי עליו רוח ה' וגו' וביפתח ובשמשון ובדוד רוח ה' היא רוח גבורה רוח נבואה לשעות לא ידע נביא מה מדבר אך השומעים בשעה שידבר יביני כשיכוין הנפש בכלי זמר ובנגון ויחשוב יראת אלהי' יבא עליו רוח אמת. אבל בעצבות רוח רעה מבעתו ע"כ ישמח הלב באהבת בוראו. רוח נבואה כאליהו ואלישע ומשה ויהושע וזקנים רוח חכמה כבצלצל רוח משרת של הקב"ה ורוח נסע מאת ה' ויהפך ה' רוח ים חזק מאד והנה רוח גדולה שלוחין הן כמו עושה מלאכיו רוחות אבל בענין יחזקאל שאמר ורוח נשאתני ותשא אותי רוח ה' הרוח ההוא הנושאת כסא רם ונשא עם החיות שנ' אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת כי רוח החיה באופנים כי כל פעם שנגלה הקב"ה בכח גבורות מרכבתו וההיות והאופנים מכחו מתנשא יחזקאל שלא נמצא שנשאו הרוח טרם שנגלה עליו הקב"ה שנאמר ותשאני רוח קול כנפי החיות משיקות ורוח נשאתני זו פעם ראשונה ופעם שניה ודמות פניהם אלו הפנים ותשא אותי הרוח והש' ישית ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ורוח נשאתני וה"ד וכבוד ה' בא אל הבית וכל הלמוד בקול וקול בן אדם יעלה. מרוחו וכל אות ו' קולו' כגון א קמן א פתח א צרי א שוא א שורק או הולם אור מן מאורות צפעוני אדם אם רחץ אם הדרך אני אור הרי הא' יש לה' ו' קולי'. בין הפשוטו' ט"ו לכל א' כי תסיר מאלף בית ז' כפולות שהן בג"ד כפר"ת נשאר ט"ו אותיו' מן כ''ב אותיו' וכל אות יש לה ו' קולות ומן הברות, הרי ט"ז אותיות שכל אות ו' קולות הם צ' קולות ולז' כפולות בדגש בדבור רפה יש פ"ד כי שבעה אותיות בג"ד כפר"ת לב' דגושה ו' קולות לב' רפויה גם כן ששה קולו' הרי י"ב לכל ז' קולו' הרי הן פ"ד סך כ"ב אותיו' קנ"ד קולו' רוח אדם אין להגביה בגאו' אך יחשוב מיוצרו שהוא ראשון לכל הראשונים ואחרון לאחרונים והוא בא' מי ישיבנו ושב את דכאי ושפל רוח וכאשר יראה אדם מעצמו שגופו נוצר מן הטינוף מטפת זרע ונעשה אח"כ כעין חתיכת בשר ונופך בו רוח עליונים ונוצר בו עצמותו ונמתח הגידין והרוה הגידין בדם ועצמות נתמלאו במוח והלבישו אור ואיך נוצר קלסתר פנים וקומ' אפים ונחורים איך נקובים לפנים כגרון להנשים ולהריח ואזניו לשמוע חורי עיניו ופרצופי עינים מכמה גונים אשוני עין וריסי עין והפה והגרון והחיך והלשון איך משוך והשפתים לפתוח ולסגור ולהתעלות ולחים ושתי דלתו' הפה מקום שנים וב' שפנים כפרוכת עליהם ושאר אצילי ידים ורגלים וחללי הגיף ואצבעו וקשריהם וצפרניהם איך משונים אחת מחברתה ואך אסור ט' חדשים ויצא ערום עור ופסח חרש חגר יאמר אל לבו מי פקחך מי פתח אזניך מי שם דבור בפיך מי נתן לך כח הילוכך ומשמוש ידים ורגלים וחכמה ובינה והימי בחרותך מי השחיר שערי ראשך כי תרחץ בכל מיני נתר ובורית אין אתה יכול להשחיר שער א' ואין אתה יכול להלבין אפי' שער אחד ובזקנותיך ילבינו כל שערותיך (הנה האש והאויר והמים ועפר נבראו כלם יחד בתחיל' יצירתו יגדל בשרו ועצמו ועורו וגידו וערקיו וקרומיו וכל שהיה ממנו הכל בבת אחת לא זה בפ"ע ולא זה בפ"ע כ"א הכל ביחד וטבע אחד כמו יקידת אש יראה עולה אור גדול ואדוקים ולהבה מן האש והאור הוא הרוח והמים והעפר כי במאמר הבורא נאסף ונקבץ הרטוב מן קצתן והי' מים ונבדלו רטיבת המים ממנו והיה עפר והאויר אשר נבדל ממנו הרטיבה נעשה אש ענין הסרת הרטוב וכאשר החום נעשה אש ונשאר אויר אשר הוא בעצמו חם ורטוב זהו וידעת היום והשיבו' אל לבבך מי הוא פעל את כל אלה אלהים הוא פעל אשר אין דומה לו הוא פעל והוא ברא כל ומלא כל. רוח האדם בלב המלבלב כי כל מחשבות בלב מבלתי הלב אין חכמ' שנ' כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך ע"כ נקראתי לב לומר חשוב מן ב' של בראשית עד ל' של כל ישראל הרי לב ע"כ ס' יצירה מתחיל בל"ב נתיבות חכמה נברא העולם ויחשוב הלב הקב"ה בראני והווה עמי בכל הויותי ומעיד בי וברא מטיפת אבי ואמי גולם שיש בו י' דברים אלו הן עור ובשר וגידים ועצמות ושער ודם ושער וצפרנים ושחור ולבן שבעינים לכן הקב"ה נותן י' דברים משלו אלו הן נשמה קלסתר פנים ושמיעת האוזן מראות עינים הריח אף ניב שפתים והרגלות לשון שמוש ידים הליו רגלים חכמה ובינה רוח אדם סובל כל הגוף כרוח שסובב כל העולם לומר שאדם עולם קטון הוא ואין אויר בלא רוח על כן יחשוב אדם אשרי שנבראתי בצלם ובדמות ונתן לי דבור לעבוד למלך הכבוד ונתן לי רוח שבבל עת שנתי היא פקודה בידו אם יחפוץ יקח ממני איך אחטא ואעבוד לפניו בשמחה ובגילה אבטל תענוגי העולם הזה לעדני בעולם הבא. ששה קולות הן א א א א א א כנגד ו' מזלות בגלגל שקועים ו' עולים ביום ובלילה ואורם מבהיק איך אין נראים ביום מפני כח החמה ופעמים נשקעים ופעמים עולים כך המלכים ו' בטעמים המשמשים למעלה זרקא רביעי גרשים ובו'. למטה ו' אתנח תביר וכו'. המליך את א' ברוח וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם אדם בעולם. ורויה בשנה. וגויה בנפש. זכר ונקבה זכר באמש ונקבה באשם פירש המליך א' בראש הדבור וצירף אותיות זה בזה כולם עם א' ועשאן שני יצירי' ובונה את א' אמש. והב' אשם וצר רוח מרוחו וצר בן אויר בעולם. ורויח בשנה וגויה בנפש כל דבר שהוא מתווך כי אלו שלשתן נבראו מרוח מן החזה והלב שהוא הגויה המתוכה בין בטן לראש ויולד נשמת הרוח בכל דבר שהוא זכר באמש ונקבה באשם יש באויר העולם המצמיח ומוליד ומפריא נקבות בין הבריאו' בין בצמחים בין בפירות ויש רויה המולדת ומצמיחה נקבות בין הבריות בין בצמחים בכל דבר ולכל דבר שיש להם גויה הנה אמש ואשם ורוח אלהים מלא הכל ופנה אויר העולם להיות חלל כדי שיהיה העולם בנפיחת הרוח כי בלא חלל ואויר אין בריה יכילה לחיות שאם יסתם במקום צר אין לו אויר באם שאין אויר אין רוח וימותו מיד ע"כ מרוח קדשו מלא כל חלל בכל ד' רוחות זהו וברוח פיו כל צבאם והרוח נשמת חיים לכן נוצר בא' הרוח שאין אדם יכול לומר א כ"א בפתיחת פיו כשמוציא רוח. דרוח מתוך הלב באמצע הבנין שמשם הרוח יוצא כן הרוח מן החוטם שהוא מתווך בין העיני'. והרוח יוצא מהלב שהוא באמצע בין הקנה לריאה כי רוה''ק יוצא מן הכסא שהוא מתווך בין המחנה זהו רוח אלהים כן הארון מתווך בין המחנות שמשם יוצא רוח לנביא ותחת כסא הכבוד חלל כאגוז שחלל תחתם ושם הרוחות שנ' והיתה נפש אדני צרור' בצרור החיים את ה' אלהיך והוא מתוקן בחללו של פה החיך והלשון שיש גבורה בחיך כספינה ובו הרוח. ומעין תחת הלשון כמו נהרות סביב הכסא מה שיש חלל כאגוז תחת כסא הכבוד זה אל גינת אגוז ירדתי (הנה זה עומק המרכבה) לכך וידא על כנפי הרוח שהם קלים שהרוח ראש לכל הבריות ואין הרוח שולט אלא במקום רוח לכך נקרא רוח. ר' בראש תיבה רוח שרוח אדם בראשו ומשם יוצא שבו נפחה שנא' ויפח באפיו נשמת חיים ויפח באפיו רוח וכתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים זה רוחו של אדם כי חי תתק"ל שנים. כמו ריח במילוי רי"ש וי"ו חי"ת גי' תתק"ל וכ"מ שכתב רוח אלהים זו רוח חזקה. שהנביא מרגיש שהקב"ה מתהלך בה רוח למפרע חור (זהו שלח ידו מן החוד) רוח בא"ת ב"ש םפ"ג כי יש לרוח חורים קטנים כמו ספו"ג וכשרוח מנשב ברוח יורד מעט מעט גשם לארץ זהו ישב רוחו יזלו מים:

ענין רוח ובהו

רוח ג' אותיות ג"פ יצא הרוח בלא שיעור בימי איוב אליהו ויונה וג' מדות עושה הרוח משבר סלעים ומפרק הרים ומוציא אש דכתיב באליהו רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני הי וכתיב ביחזקאל והנה רוח גדולה ואש מתלקחת רי"ש בראש רוח ור' במספר קטן ב' רוח סובב לב' מאות שנה שנ' סובב הולך ואל סביבותיו שב הרוח ו' ברוח כי ו' עניני הרוחות נאמרו במשיח א' רוח חכמה ב' רוח בינה ג' עצה ד' תבונה ה' דעת ו' יראת ה' ח' ברוח ה' מיני רוחות הן א' רוח נקמה לא ידון רוחי ב' רוח המנשבת בעולם שנאמר ורוח אלהים מרחפת ג' ורוח מלאך שכתוב ולא ברוח ה' ות"י במלאכה רוח שכינתא דה' עושה מלאכיו רוחות ד' רוח ב"א שנ' אל אלהי הרוחות ח' ורוח רחבה לעשות משפטים זהו לרוח משפט. ו' ברוח שרואה דמיונות ומתפחד זה רוח אלהים מבעתו. ז' רוח עריצות שאינו ירא מפני כל אפילו חלש יש לו רוח עריצות וזהו ורוח לבשה את עמשי ח' רוח נביאים שני ואתן את רוחי עליך רוח אליהו ונחה עליו רוח ה' אשפוך רוח' על כל בשר הרי ח' מיני רוחות והמליך ל' אלף אלוף שהקב"ה עושה משקל לרוח בדעת בני אדם יש במקרא יש במשנה יש בתלמוד יש באגדה יש בדרך ארץ יש ברזין זהו לעשות לרוח משקל זכר באמ"ש כי מ' הממוצע בין אלף לשון היא מתחלפת בא"ת ב"ש י' הרי אמש איש ונקבה באשם כי מ' מתחלפת בה' באלף בית א"פ ב"ע ג"ס ד"נ ה"מ הרי אשה מאשם. כמו שאותיו' בולטות ומאירות באורים ותומים כך לפני בריאת עולם הי' אותיו' בולטו' בתורה וכשהי' בלטו' אותיו' אשם אז נבר' אויר חזק שמגדל בעלי כח וזכרים יותר מנקבות ופירות גדולים ושמנים. וכשהיה בולט אשה נברא אויר חלש מגדל חלשי' ונקבו' יותר מזכרי' ופירות כחושים ולכן יש אויר שמגדל חלשים ונקבות יותר ופירות כחושים ויש אויר שמגדל גבורים וזכרים יותר ופירות שמנים. ולפי שרוח יוצא מרוח קדשו כל חיות אדם נשמת רות. לכן נזכר אלהים ברוח יותר מן כל שנ' ורוח אלהים מרחפת כי מלחלוחית הרוח בא מים ומכח מים בא אש ויש להם דוגמא בעולם אם יפיח אדם בכפות נתרטב וידוע אם יתחממו מים בכלי זכוכית נקיה ויותנו בחמה בתקופ' תמוז במדינות שאוירם חם יכול להדליק בוערו' הימנו וכן מאש אבנים אם יחמם מים במקומות וירתח בו ימים רבים ימצא בתחתי' הכלי כמו חתיכות אבן זהו סברת הדעת ועור שהרוח חזקה מכל גם כי כלם תלוים ברוח והרוח תלוי במאמר דקב"ה ובכל' כתיב ברי' דכתי' בורא רוח וכתיב והמים אשר מעל לרקיע צוה ונבראו ובחושך ובאור יוצר אור ובורא חשך למה ורוח אלהים מרחפת על פני המים להודיע שהרוח על המים לכך אל תתמה שבימי אליהו ככף איש עולה מן הים שהרוח שם ועוד ורוח אלהים זהו רוח קדשו וזהו אור החיים שהוציא מרוח חיים שברא לכבודו האור אשר שם הקדוש ומן הרוח ההוא נבראו כל הרוחות נמצא הרוח ראש לכל הבריות במם' ובמעלה ובד' רוחות העולם רוח בכל א' מהם כי בכל ד' פנות העולם רוח ממש בו שמנשבת בכל יום זהו שנ' בספר יצירה רוח מרוח חקק וחצב בו ברוח הפה כלול ומעורב בג' בו רוח ממש ורוטב וחמימות כי רוח מרוח קדשו יצא ומן הרוח יצא מים ומן המים אש זהו מים מן הרוח ובכ"מ שיש מים שם הרוח דכתיב ויולך ה' את הים ברוח. כי בראשי' מלאכ' המים ה' ע"י רוח שע"י רוח נעשה רטיבות ולחלוחית האויר כנס את מי הלחלוחי' לצד א' וחצב ממנו תהו קו הירוק המקיף כל העול' כמין ירוק שעל פני המים. ובהו הם אבנים המפולמות ומלחלוחית המשוקעו' בתהום המי' יוצאים וממ' נברא מים מ' הוא מים. ומהופך כלפי ארץ ששם מים ומ' דוממות כשאדם קורא אות' משתמשת בין שפתים סי' למים שדוממים ומ' בתחילת אות מים מבוע מקור מקוה ולפי שמן דבר קדשו יצאו המים כל טהרה במקוה מים הקב"ה נקרא מקוה ג"פ, ב"פ מקוה ישראל ה' וא' ומקוה אבותיכם ה' לכך מקוה ברום שלשה אמות מקוה גימט' מ' סאים ואומר בספר יצירה המליך את מ' וקשר לו כתר וצרפו זה בזה והציפו ארץ לעולם קור בשנה ובנין בנפש זכר ונקבה פי' שם מ' בראש הדבור וצירף האותיו' ביחד ועשאן שני דברות ויקרא הא' מאש והשני משא וצר ארץ בטולה שהיא מבועי מים וקור ובטן בנפש מחמת מאכל יולד הקור זכר מאש ונקבה במשא יש ארץ שמוליד' דברים בין בבריות בין בדשאי' בין בכל דכר כי יש נקבה לכל דבר וכמו אדם שמדבר בימות הגשמים שהוא קור ורוחו חם יש בו לחלוחי' בהבל פיו כך יתעלה דבורו אש אוכלה יצא מרטיבת דבורו מיח לכך לא נאמר היאך נבראו לכך כתיב קול ה' על המים הם היו ראשונים אשר קבלו את המלך בקילוס ואמרו אדיר במרום ה' והתורה נמשל למים שנאמר הוי כל צמא לכו למים שהוא היתה מיועצות במלאכת' ומטהרת לומדיה לכך למ' יום קבל משה י' הדברות ואח"כ היה עוד מ' יום אחרים ב"פ מ' ועשרת הדברות הרי מים וברטוב הדבור נתמלא כל העול' מים ורוח מרחפת עליהם ממים אש ומים מרוח דבור קדשו ומכח החום הוא אש וממנו נחצב הכסא כמו שנפרש שי"ן למעלה פתוחה זו אש שהפוכ לשמים שהיא של אש ושורקת בקריאתה משמעת קול סי' לאש בשעת הבערתו מוציא קול ושין למעלה כמו נר כשנתכבה עולה שלהבת למעלה למקום שבאה ונקראת שי"ן לישון שינוי הם שמים ואמר בס' יציר' המליך את שי"ן וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם שמים בעולם חום בשנה וראש בנפש זו"נ פי' המליך שי"ן באש וחקקו בראש הדיבור וצירף האותיו' ועשאן ב' דבורים ובינה זכר באשם ונקב' באמש וצר שמים בעולם של אש וחום בשנה והראש בגוף שמן המוח יולד חום ויש חום בשנה ויגזר מן השמים להוליד להצמיח בין בריות זכרים בין נקבות שי"ן לשון שינוי שי"ן יש לה ג' ענפים והיא ראש אות משמים שבו חמה אש ולבנה שלג ורקעו שחור הרי ג' יש באש חמה כגחלת אדומה לבנה כשלהבת לבנה רקיע כעין גחלת שכבה שי"ן הענפים כי עם שי"ן נוצר אש בו ג' שלהב' ועשן וגחלת ואין אש בלא רוח שנופחין אותו לכך חבר אלף עם שין אש באל"ף ויצר רוחו ובשי"ן האש ושי"ן ל' שינוי שאש שמים משתנה שאוכלת המים כדכתיב ואת המים אשר בתעלה לחכה לפי שיצא מרוח קדשו לכך האש מטהר' דכתיב כל אשר יבא באש תיעבירו באש וטהר למעל' טהרתן באש בנהר דינור ותחתוני' טהרתן במים נמצא בדבור העולם נתמלא' העולם רוח מים אש זהו אמש אויר מים אש שאש לקח המים והורידן לכל דבר מבקש מים תפקידו למעל' ירדו למטה להב' עולה למעל' למקו' שבו ורוח אלהים מרחפ' על פני המים רוח קדשו ולקח האש עמו במחיצתו זו נהורא עמיה שרי ועתה היה העולם מים ורוח על המים והאש למעל' מכלם ויאמר ה' בלבו אין כבוד למלך בלא צבא אברא עולמות לדעת ככוד מלכותו ויועץ המלך בכלי אומנתו הוא התורה כדאיתא בבראשית רבה ואהי' אצלו אמון אמרה תור' אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה ואומר במדרש הי בחכמה יסד ארץ אין חכמה אלא תורה דכתיב כי היא חכמתכם ובינתכם מלמד שברא הקב"ה את עולמו בתור' תדע במילוי חכמה חי"ת כ"ף מ"ם ה"ה בגימטריא תרי"ג וכתי' בראשי' ברא אלהים אין ראשית אלא תורה דכתיב הי קנני ראשית דרכו בראשי' בגימטריא כתורה יצר ללמדך שבתור' יצר עולמו תדע אל"ף אחד ב' שנים הרי שלשה ג' שלשה הרי ו' ז' ארבע הרי י' ה' חמשה הרי ט"ו ו' ששה הרי עשרים וא' ז' שבע' הרי כ"ח ח' שמונה הרי שלשים וששה ט' תשעה הרי חמשה וארבעים שים אותם לצד א' ועתה חשוב י"צ הרי ק' כ"פ הרי ק' ל"ע הרי ק' מ"ם הרי ק' הרי ת' נשאר נ' שים נ' עם מ"ה הרי הם צ"ה שים צ"ה עם ת' הרי תצ"ה נמצא הי חסר מת"ק היא חמשה חומשי תורה נמצא התור' משלים למנין ת"ק והעולם נברא מהלך ת"ק שנים לכך בתור' יצר העולם זה שכתוב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי בתורה הכתוב מדבר שנ' תורה צוה לנו משה בלשון א"ת ב''ש מספרו י"ג אל"ף פחות מ' דהיינו א' פעם ת' הוא ת' ו' פעמים פ' הוא ת"ף ג"פ ר' היא ת"ר. ה' פעמים צ' הוא ת"נ. הרי תורה י"ט מאו' ול' ה' פעמים צ' הוא ת"נ ו' פעמים פ' ת"ף ה' פעמים צ' ת"נ הרי צוה י"ג מאו' ופ' כ' פעמים ל' ו' מאות ט' פעמים נ' ת"ן ו' פעמי' פ' ת"ף הרי לנו ט"ו מאות ול'. י"פ מ' ת'. ב"פ ש' ת"ר ה"פ צ' ת"ן הרי משה י"ד מאות ונ'. י"פ מ' ת' ו"פ פ' ת"פ ג"פ ר' ת"ר ב"פ ש' ת"ר ה"פ צ' ת"ן הרי מורשה כ"ה מאות ול'. ד"פ ק' ת' ה"פ צ' ת"ן י"פ מ' ת' כ"פ ל' ת"ר א' פעם ת' ת' הרי קהלת כ"ב מאות ונ'. י"פ מ' ת' ז"פ ע' ת"ץ ד"פ ק' ת' ב"פ שי"ן ת"ר הרי יעקב י"ח מאות וצ'. הרי סך הכל י"ג אלפים פחות מ' כן ביום יש י"ב שעות וכל שעה תתר"ף חלקים הרי י"ב פעמים תתר"ף י"ג אלפים פחות מ' וכל בלילה זהו והגית בו יומם ולילה כ"ד ספרים נגד כ"ד שעות ביום ובלילה ו' סדרים כנגד ו' ימי השבת ד' סדרים יש להם גמ' נגד ד' ימים בשבוע ולא קה"ת וד' סדרים מעמידם ובתורה היה עצת מלך מהקב"ה בילאו"א:

בראשית ברא אלהים פתח בב' להודיע לבני אדם כי בב' אותיו' משמו ברא ב' עולמות עוה"ז ועה"ב שנא' כי ביה ה' צור עולמים העולם הזה בה' והעולם הבא ביו"ד לפי שעה"ב עלה במחשבה לבראות קודם עולם הזה הקדים י' לה' וא"ת למה הקדים הקב"ה בא"ב ליו"ד כדי לצרף יה"ו א' אחד ב' שנים הרי ג' וג' שלשה הרי ו' וד' ערבע הרי יו"ד וסמיך ליה ה"ו וזה יה"ו שם הקדוש כאשר נפרש בשאר השמות בי"ת זה עולם הזה שיש לה שלש' דפנו' כמו ב' י' שנברא בעשר' מאמרות כנגד י' דברו' ת' זו תחיית המתים לכך פתח לברוא עולמו ועוד ב' פונ' גבה לאלף לומר יחיד לעולם פנה פניך בעולמך ב' כתיב אצל חורבן בתים ובחורבן הבית ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אדם כן בתחיל' העול' והארץ היתה תהו ובהו וחשך תהו פירוש רקנית מכל טוב רקנית כמו ובתהו יליל ישימון מקום שממה שאין בו מכל טוב כמו הלכו אחר התהו אשר לא יועילו ולא יצילו וכן ראיתי הארץ והנה תהו ובהו כמ"ש ובסמוך ראיתי והנ' אין אדם כך והארץ היתה תהו מכל צרכי העולם ובהו בלי בניינים לכך ויתחבא אדם ואשתו בתוך עץ הגן כי אין בית בעולם וחשך זהו העבים כמו חשכת מים עבי שחקים וקרא לעבים חושך שמונע אור ומחשך המראה כמו הנה אנכי בא אליך בעב הענן ובכאן נברא העבים אבל ממש חושך לא היה אינו אומר חושך כ"א באור שהי' קודם והחשיך ועדיין לא נברא אור בעול' ומה שאמר וחושך על פני תחום העבים חשכת מים ששרוין אצל המים ועוד העולם מתחל' הי' חשך שיש בו ממשות כענין ממש חשך היה כמה אלפים רבבות. שאין ראש. כך עולמו עומד והקב"הו בעולמו' אחרו' שיש לו עין לא ראת' אלהים זולתך וטרם בא מו"ש סמוך לערב האור לפי שעה רגע כממרי' להחשיך כמו חשך של לילה ונתיעץ הקב"ה עם תורתו היאך לבראות עולמו והתורה הית' כתוב' בזרועו באש לבנה על אש שחור' והי' ע"ג שמות של הקב"ה חקוקי' בימינו והיה יחיד בעולמו ויפן כה וכה וירא כי אין איש ונתאוה לעולם לברו שנאמר והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אות' ויעש מיד פשט ידו ולקח שם אחד והוציא ממנו שלש טיפין של מים ונתמלא כל העולם כולו מים ושכינ' על המים שנ' ורוח אלהים

ה ג ה " ה

ע"ד זל כלל א"ב גדה"ו כמנין א"ך ושני ראשים דהיינו א' ו' ובתוס' ז' אצל ו הרי כ"ח וסוד אז ישיר משה רמז כח מעשיו הניד עוד הנה א"ב ג"ר סוד א"ד יעלה מן הארץ כלל א"ב ג"ד הוא עשרה א"ד ב"ג באמצע

הם ה' וה' היא נ' במספר קסן

הרי השם (אדני) וזהו סוד בגדי

קודש רמז בגדי בד קדש ועם

הג' באמצע הרי בגד בגימ' יה

בגד בעצמו תשע' ור"ת וס"ת

בר ששה הרי ט"ו:

מרחפת על פני המים וחלק המים לשלש' חלקים שליש תלוי במאמרו ושליש במעיינות ושליש בים ולקח שם שני והוציא ממנו שלשה טיפי אורה וחלק לשליש א' בעה"ז והא' בעה"ב והא' לימות המשיח ולקח שם שלישי והוציא ממנו ג' טיפי אש וחלקן לשלש' מאחר נבראו המלאכים ומא' חיות הקודש ומא' אש לא נופח הרי נתמלא העולם מים אור ואש הי' מימינו אש ומשמאלו אור מתחתיו מים נוטלן וטרפן זב"ן נטל אש ומים ועשה שמים נטל מים ואור וברא כסא כבודו נטל אש ואור וברא מהן חיות הקודש ומלאכי השרת דכתיב ה' בחכמה יסד ארץ מנין חכמ' ע"ג אלו ע"ג שמות של הקב"ה החקוקים על זרועו של הקב"ה נשתייר ע' שמות שכל א' מהן יכול לברוא עולם אחר כך מצינו במדרש רבה ה' בחכמה יסד ארץ ואני קבלתי כמו שהוא כתב בספר יציר' עשר ספירות בלימ' אחת רוח אלהים חיים פ' רצון רוחו וחפצו שנית רוח קדשו מרוח אויר ומרוח הקוד' שלא יצא רוח וילך לז' רוחו' רוח ממש ומן הדבור יצא רוח שלישי' מים מרוח היא רטיבת לחלוח הדבור רביעי' אש ממים הוא עיקר החום אצל הדבור ה' רום ו' תחת ז' מזרח ח' מערב ט' דרום י' צפון ומן הדבור שהי' העולם רק רוח מים אש לקח אש ומים וערבן יחד וברא שמים וקרא מודם יהי אור לא שצריך לאור' כי נהורא עמי' שרי' וכ' עוטה אור כשלמ' כ"א כאדם שבנ' בית סגור ומאיר נר להאיר בבית כך גזר על המים להאיר לצלית' הרוח האויר הדומ' לערפל וכשהמדבר מתוך האש הרוח הוא הדו"מ כתמרת עשן הדק והוא הוא המקיף בין שמים לארץ ונחלק ראשונה שנית במדבר שלישי' בהרים ורביעי' בישוב ושלטינן בישוב אפס אין עין יכולה לשלוט בה הרוצה לראותה בבית שיש בה שלשה חלונות כאשר יצא קו השמש על החלונות לפנים בבית אז יראה כמדת הקו קשור ועמד מן החלונות והוא האויר ובימות החורף יראה בעין דק שיעלה מן האויר ואש ואין עולה כי אם יכנס לשביעתו למים ומחמימות הארץ שאינו מקבלו נרא' כמוציאו להוץ ועוד בימות החורף שהאויר קור וגוף חם יוציא גיהור מפיו של אדם לחוץ כמו עשן דק אבל בימי קיץ שהאויר חם והגוף חם לא יובדל זה מזה שמי' תלויי' באויר והארץ תלויי' מן האויר והגלגל מגלגל סביבותיה והארץ אינה זזה ממקומה משל לכלי זכוכית רחב ופיו קצר וכווץ או עלה יבשה או כנפי עוף או קליפת שום ישים פיו בפי הכלי יפיח רוח בכחו עד שיתמלאה כלי רוח אז יעלה מה שבכלי באויר באמצע עד הרוח בו כך הארץ תלויים באויר והאויי טבעיות רטוב אז כח השמש ביום חם אבל בליל' השוכב תחת אויר ויתכס' בבגד צמר או עור למחר ימצ' עליו רטובים כגיהור היוצא מן הפה זהו הרטוב הבגד כגיהור היינו באויר היוצא מן הפה זהו אויר הרוח מי' מאויר והקדוש ברוך הוא אין לדמותו אך יש לדמות כדי שיבין השומע כך יצא הגיהור מפי האדון ומרטיבותו זורמו המים מכח הגיהור סביב הערפל המכסה על הנהרות מחמימות הגיהור נעש' תהו ובהו זהו קו הירוק דומה בדמות ירקות הקשת כשאדם בים בספינ' וגל מעליה אז יכול להביט קו הירוק למעלה אדמדם בקרקסי השמים למטה שחור אצל התהום הוא מקום חשך ובצול הים יכול להביט מקצה אל קצה פאות העולם יש משמים לארץ כי צול הים גבוהים ט"ו אמה מכל ההרים הגבוהים והנה בתנועתם בים יעל' האדם על ראש התורן להסתכל בעמיקו' הארץ מפני גובה בים יראה והנה כשאדם בים מרחוק מן המדינה יראה כל המדינה לפניו כקערה ומן קצפי המים נקפאו עם חקקי המים ונשתלגו ברפש וטיט ונחצב כערוג' הבשם שנזרעו שם מיני הבשם ויש להם גבול סביב שלא יתערבו הבשמים כמו לחייו כערוגת הבושם זה הציבי בחומ' כמו והמים להם חומה כמו מעזיב' בסופה עמוקה לשוב הגשמים בו ועבים היו סביב למים כמנהגם והיה חושך ואין לדבר מן האורה איך יצאה מדבורו והנה אנו רואים האש והאור ואת צביעותם מכמה פנים ופעמים נשמע קולם ואני לא יוכל לעמוד על עיקרה ואיך נעמד על נעלם ונסתר אך כאשר קבלת אבותינו בידינו נגיד כי איך צוה למים להאיר מדבר קדשו ואומר לך משל אמת כאדם שחקק אותיות מן דמות אותם המלאכים שנטרדו וגער בהם הקב"ה והפילם משמי מרום מצאם אדה"ר ושב וחקק את דמותם מאל"ף ועד תיו כן המים היו מאירים ממלאכי' שבהם ועוד כשם שאדם מאיר נר בביתו להאיר כן כשנברא עולמו בדבור צוה הקב"ה על צלילות המים להוציא אור להאיר לעולמו ויהי אור שציור מופל' בידינו שהאור נברא מן המים שבהרבה מקומות נקראו המים אור שנאמר יפיץ ענן אורו על כפים כסא אור כמו עין מאור ובו מעין מים תדע כלו בדמעות עיני לכך אור נקרא יום לשון ים מים זהו יהי אור ילכו חשכת עבים ורוח המקשרת על המים והאור בין הקליפות כי שמים ביום כביצה בתיק עולה בלא קליפה הלבנה ככדור שמים למעלה למטה העולם מוקף לרקיע כך ובין כל הקליפות אור ובבראו האור מלחלוחי' הדבור ברא מים מאוצרו' מים מטר וברק ואוצר' שלו. יש מקום שהמים מאירים ושם אין חשך וכן שלג ומן מטר שבא בברקים והברקים מחמת החמימות האורים וקרא אור שם אויר מנקב מחושך והאור צריך עם כל פעולה לכך בכולן כתיב ויהי כן ובאור כתי' ויהי אור שבולן צריכין לאו' ובכולן כתיב וירא אלהים כי טוב ובאור כתיב וירא אלהים את האור כי טוב כי כולם צריכין לו ולפעולה ואמר טוב על האור ולא על השמים והארץ ומים כי עדין לא נגמרו כל מלאכתו לפי שלא אמר כי אם

אור רגלאן

ארץ על

מים

יהי אור ולא שמים ולא תהי הארץ ולא מים לכך אין כתיב כאן ויהי כן כי אם ויהי אור ונהר דינור היה מאיר בין הקליפות כי מדברו יצא האור וזה קודם לכל וזהו פתח דברך יאיר ואותה אור מתוקה וגנוזה לצדיקים וישמחו דכתיב ואור צדיקים ישמח:

העולם שליש מים שליש מדברות שליש ישוב ועוד ארץ שמים ימים ועוד העה"ז והעה"ב לימות המשיח וגומל חסד עם כולם וירושלים של מעלה שבזבול ג' רקיעי' מכאן וג' מכאן וכתיב חזקים כראי מוצקים א"כ למה אין רואה בעבר האחד לפי שהן כמרא' של עופרת בצד האחד על כן אין רואין וכתיב ושמים בזרת תכן שלשה טפחים ולקח הקב"ה אש צח ומים צחין וערבן וברא שמים כי ברא שמים מאש בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והתקין ז' מעונות למעל' וז' למטה נטה שמים למעל' כפתן הגדול וילון אינו משמש כלום שנאמר הנוטה כדוק שמים וילון דומה ליריעה שמשימין אותו על פתח פלטין בשעה שהמלך נכנם לפלטין שלו מכסין אותו ובשעה שהוא יוצא מעבירין אותו אף כן וילון בשעה שיעלה עמוד השחר ותצא חמה לשמש עולה ומכס' פני הרקיע הא' מפני גלגל חמה וכשנכנם חמה מעבירי' כדי שתכנס לבנה כוכבי' ומזלות לשמש בעול' ב"ה אומר ארץ נברא' תחלה א"כ למה פתח בשמים מפסני סדר המזלו' ניסן ראשון לחדשי השנה אש ואש ראש לכל דבר שהרי אור ראשון לכולם ניסן ראש לחמימות השנ' וטלה אש והיא מזלו של ניסן כי טא"ק ואחר האש עפ"ר שו"ר מזלו של אייר שהוא עפ"ר שב"ג עפר ואח"כ רוח תאומים מזלו של סיון שהוא רוח תמ"ד רוח ואח"כ מים כנגד סרט"ן שהוא מזלו של תמוז שהו מים סע"ד מים וחוזרים חלילה אריה מזל אב אש בתולה מז"ל אלול עפר מאזניי"ם מזל תשרי רוח עקרב מזל מרחשון מים קש"ת מזל כסליו אש גד"י מזל טבת עפר דל"י מזל שבט רוח דגים מזל אדר מים וסימנך טש"ת סא"ב מע''ק גד"ד לכן בפסוק סדר שמים ארץ עפר רוח אלהים מרחפת על פני המים וכמו שהי' האור ראשון כך טלה אש ונקרא ראשון ובניסן תורמין הלשכ' לצורך תמידין לקנות טלאין שיהיו מבוקרין וכשקרא האור א"ל לשר של חושך סור כי אני רוצה לבראות עולמי באור' א"ל מפני מה ברא אותו קודם ממני אמר לו אם לא תסיר הריני גוער בך ומאבדך מן העולם כי אני בוראו באור טלה שהוא אש מזל ניסן אמר אחרי האור מה אתה בורא א"ל אותך חושך דומה לשור מזל אייר ואחרי מה אתה בורא א"ל תאומים מזל סיו"ן אדם שמשתמש באור ובחשך ובו אתן שני לוחו' ואחריו מה א"ל סרטן שהוא מים מזל תמוז שהכל צריכין מים ואחריו מה א"ל ארי' מזל אב כשאדם מקפץ מדבר כארי ואחריו מה א"ל בתולה מזל אלול שעתיד אדם לעומק ואחריו מה א"ל מאזני' מזל תשרי כאשר אדם שמן כבתולה שוקלין אותו במאזנים ואחריו מה א"ל עקרב מזל מרחשת כמו ששוקלין אותו במאזנים ויש בו עונות שמורידין אותו לגיהנם מקום נחשים ועקרבים ואחריו מה א"ל קשת מזל כסליו כיון שיורד לגיהנם אין לו עלייה כיון שמבקשי' עליו רחימי' אני זורקו מגיהנם כחץ מן הקשת ואחריו מה א"ל גדי מזל טבת שמא תאמר כיון שיורד לגיהנם ועלה אין בו כח ומשחירין פניו אלא מרקד ועולה כגדי ואחריו מה א"ל דלי מזל שבט שאני זורק מים טהורים לטהרם מעזונותיהם ואחריו מה א"ל דגים מזל אדר כיון שעלה מגיהנם יורש העה"ב שאין העין שולטת בו כך מצינו במדרש. ועתה נחזור לקדמותינו טלה אש בניסן תורמין הלשכ' לצורך ושור באיי"ר עפר שתהום יוצא מתחת מדמו' עגל שרובץ תחת התהו' כדאמרינן בתענית לכך עשה שלמה ממות עגל שהתהום תחח רגליו תאומים בסיון כנגד הרוח שאין רוח יוצא כ"א בדבר המות אם בעץ מפרח סרטן בתמוז כבגד המים ששם גדולו וכל תולדות הארץ תלוי במזלו' לכך הקדים שמים לארץ אבל ארץ נבראת תחל' ע"כ נבאר מעשה הארץ י"ב מזלות ברא הקב"ה אורם מבהיק ביום ובלילה אך אין נראין ביום מפני כח גלגל חמ' וכולן נראין בלילה חוץ מאותן של חמה יושבת עליו בשעת זריחתו מדת מזל אחר ביחד מהן מכוסין ומהן גלויין עלה בו בזריחה ושקיעה כוכב מזה ומזה לזה ומזה לזה על זה כולו שוקע זה זהו סדר עלייתן טלה ומאזנים בזמן שטלה עומד במזרח מאזנים שוקע במערב טל"ה ככ"ב בטל"ה שוקע במערב כוכ"ב מאזנים טלה טל"ה כולו שוקע מאזנים כולו טלה שור ועקרב תאומים קשת סרטן וגדי ארי"ה ודלי בתול"ה דגים וכולין יוצאין במספר ונכנסין במספר כיצד עולין מן מזרח במספר ושוקעין במערב במספר ואין א' מהם משנה את סידורן ואין נכנם בתהומה של חבירו מזל המשמש בשעת הזרע אינו משמש בשעת הקציר והמשמש בשעת הקציר אינו משמש בשעת החורף והמשמש בשעת החורף אינו משמש בקיץ והמשמש בקיץ אינו משמש בקור והמשמש בקור אינו משמש בשעת החום:

זה סדר שמושן חצי מאזנים עקרב וחצי קש"ת אלו בשעת הזרע משמשין ס"א יו' וחצי וחצי קשת גדי וחצי דלי משמשין בימי החורף ס"א יו' וחצי דלי ודגים וחצי טלה אלו משמשין בימי הקור ס"א יו' וחצי טלה ושור וחצי תאומים אלו משמשין בימות הקציר ס"א יו' וחצי תאומים וסרטן וחצי ארי' אלו משמשין בימי הקיץ ס"א יו' וחצי ארי' בתול' וחצי מאזנים משמשין בימי החו' פ"א יו' חכמי ישראל אומרים הרקיע עשוי כקובה גלגל קבוע ומזלות חוזרים חכמי אומות אומרי' גלגל חוזר ומזלות קבועים בו והשיבו חכמים לדבריהם לא מצינו עקרב בדרום ועגלה בצפון עגלה לא זזה ממקום לא חוזרת כמו גלגל וסי' טא"ק אשש ב"ג עפר תמ"ד רוח סע"ד מי' ואין אדם שידע עיקר שורש המזלות כ"א הקב"ה שבראם אין לעשות כמעשיו דכתיב אשר מי אל בשמים ובאץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך סדר הזלו' להודיע לבניו את מעשיו לברכו עליהם ונראה שהמזלות חוזרים שנק' מזל כמו מאזל שהולכים ומשתחוים לכבודו דכתיב וצבא השמים לך משתחוים כי ברוח פיו כל צבאם ד' למעל' ולמטה כנגד י"ב המחולקים ד' למעל' ולמט' טא"ק אש שב"ג עפר תמ"ד רוח סע"ד מי' י"ב מזלות כנגדן אות ג' שבו מתחילין הזיינין שהוא סוף האותיו' שהזיינין ג' אותיות בלא זיינין דהוי מ' הפקר וכן י"ב חדשים וי"ב חוליות גדולו' בידים ורגלים וי"ב שבטים וי"ב מלכים מקיפין כסא הכבוד וי"ב ברכות מוסיפין בכל תפלה וי"ב סדרי תורה אלו הן תורת ה' תמימה א' משיבת ב' נאמנה ג' מחכימת ד' ישרי' ה' משמחי לב ו' ברה ז' מאירת ח' טהור' ט' עומדת י' אמת י"א צדקו י"ב לכך י"ב שעות ביום שתעסוק באלו י"ב סדרי תורה ואז יזדמן לך לחם לאכול שהרי י"ב לחם הפנים שבהם כ"ד עשרונים נתן לכהני' המלמדים תורה י"ב שעות ביום וי"ב שעות בלילה כ"ד ספרים לכך סמך אצל ה' קנני ראשית דרכו טבחה טבחה ומסכה יינה שלחה נערותיה תקרא אלו הכהנים מי פתי יסור הנה אם אין רוצה לעסוק בתורה ייסרוהו לכן לכו לחמו בלחמי התורה בלחם הפנים י"ב לחם הפנים וי"ב שבתות התורה. ראשית א' קדם ב' מאז ג' מעולם ד' מראש ה' מקדמי ו' באין ז' באין ח' באין ט' בטר' י' לפני י"א עד לא י"ב ועוד י"ב דרכו א' מפעליו ב' עושה ג' בהכינו ד' בחיקו ה' באמצו ו' בעזו ז' בשומו ח' בחקו ט' אצלו י' לפניו י"א ארצו י"ב לומר י"ב מזלות ברא בעבור התורה וכשם שחולקים המזלו' לד' כן התורה לשקוד על דלתותי יו' יום בשבתך א' ובלכתך ב' ובשכבך ג' ובקומך ד' ובשנה ד' תקופות וחייב אדם לשמש ללמד ג' תקופו' ביום ובליל' מט"ו באב עד ט'"ו באייר לכך סמך והאזנת למצותיו ושמרת כל חוקיו אל בחמש' עשר יום לחודש השני וסמך לו כן שאם ילמוד יזמן לו ה' כל צרכיו והולד מכסה בבטן אמו ג' חלקי השנה כמנין ב"ר נט"ט וכן כעצמים ימים בבטן המלאה ונימול לח' ימים לח' חדשים תש"י רבוא ור"מ חלקים מתתר"ף לשע' זהו צור ילדך תשי וכתיב ותשכח תורת אלהיך אשכה בניך גם אני ועוד סמך אבותיכם צור ילדך תש"י רמז לאברהם הביטו אל צור חוצבת כאברהם שעסק בתור' ובקי במזלות ויוצא אותו החוצה צא מאצטגנותך ועוד ד' משוך למלה ולמטה כנגד י"ב מזלו' המחולקי' ד' למעל' ולמטה בצד טא"ק אש נגד מעלה שכולו אש שב"ג עפר נגד מטה שהם עפר תמ"ד רוח הנה הוא נוחג למעלה ולמטה סע"ד מים גם הוא נוהג למעלה ולמטה העננים הם רוח ומים כמו בנפיח האדם בימות הגשמים רוח פיו דום' לענן והוא מים בימו' הגשמי' ולא ימצא צמח בשום מרא' כ"א יריק בבריאתן לפי שהגשם בעלה דארעא הארץ תאוה לבך מצמחת דומה לו ירוק שאם תשים מי גשמים בכלי אבן ושהה ימים רבים יהיה ירקרק אבל בימות החמה שהמזלו' משמשין עם השמש והנצנו' מצוי בימות החמה שהמזלות משמשין עם השמש שבו כל מיני גשמים לכך מהפכין הנצנים לכל מיני מראות ולמה טא"ק הראשונים אש כי השמים שהם עיקר הבריאה והם למעל' וא' בשמים היה לו להיות תמ"ד רוח שהרי הרוח למעלה לכל מעופפים אלא שהשמים נקשרים וכן הארץ ושניהן נעשו בידו שנ' אך ידי יסדה ארץ הרוח תמ"ד אחז עפר לפי שהרוח נועדת כשמגעת לעפר והמים רבעיים סע"ד לפי שהמים יורדין למטה ובקורבן למקום שפל כמו וימס לבב העם ויהי למים והטל יורד דכתי' לבו נמס ונשפל מקימי מעפר דל וד' תקופו' בשנה תקופת ניסן חמה ולחה תקופת תמוז חמה ויבשה תקופת תשרי קרה ויבשה תקופת טבת קרה ולחה. ד' יסודות האדם. דם ליחה. מרה אדומה. מרה שחורה. קור חום קיץ חורף אש עפר מים רוח ד' מוסדות הגוף דם וליחה ומרה האדומ' ומרה השחורה והתקופות כנגדן קוד וחום וקיץ וחורף העולם נברא מאש ועפר ורוח ומים מרה אדומה ושהוא כנגד אש והשחורה כנגד עפר והלחה כנגד מים והדם כנגד הרוח כי הדם היא הנפש והנפש הוא המוח ועוד אלמדך פשר בריאת היסודו' העולם תחל' נברא הרוח מרוח בורא הכל ומן הרוח אשר נבראת נבראו המים והאויר ומן המים נברא האש והשלג ומן לאש ההוא אשר נבראו מן המים נבראת הארץ ואחר אשר נברא הארץ השמים רוח החיים והשמים והאויר יולד מן השמים חום ויבש שהוא כנגד האש ומן האויר נולד רוח ומן הארץ יבש וקור ומן המים יוליד לחלוח וקור כן נבראים ד' יסודות הגוף רוח החיים שלו אב ואם מרוח בורא כל ומרוח חיים של אב ואם יברא הזרע והדם כנגד מים והדם כנגד האויר מן הזרע אשר יוציאו אב ואם נברא מרה אדומה והלחה שהוא כשלג נבראת מרה שחור' בדבר ה' הי' העולם מים במים רוח והאש והאור אצלו כמין כסא על המים ומלך הכבוד ישב עליו והתורה כתוב באש לבנה על אש שחורה בזרוע ומונחת התורה בחיקו טמון שעשועיים והכסא עומד בדבר פיו כי לא נבראו חיות עדיין מן הגן במינו ובאמצע היריעה פרושה של אויר ומצוייר בו כל צלם בריות וננשמו' גנוזים באמתחת הכסא והנם משמאלו ובו שבע מדורין תשובה בין גן ובין ערן עומדת ובהמ"ק בנוי לפניו ושכינת כבודו באמצע שם מלך המשיח חקוק על אבן טובה שעל המזבח ורוח אלהים סובל אותו עד שברא העולם נתייעץ בתורה ששמה תושיה לבראת העולם השיבה תברא המלאכים שאין חוטאים וא' היה בסודם ואל תתנני ביד איש שותה כמים עולה השיב הקב"ה בראתי התשוב' רפואה לחוטאים בנפש' כששבים מתרפאין ובהמ"ק להקריב קרבן לכפהתן ג"ע לנפשותן של צדיקים ניהנ' לעוברי מצות תורה לעסוק בה משיח לקבץ גליות מיד נתפייסה התורה ןאמרה רבש"ע אתה הוא אלהי האלהים העולם מי יאמר לך מה תעשה אם אין צבא למלך על מה הוא מולך וערב לו בדברי תורה ושמע לה והרקיע שמים והדר לבושו ונמתחו לרקיעים וז' ארצות עמים:

ה' הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה הפ' מתחיל בה' ומסיים בה' בין השמים לארץ מה לך ת"ק שבה וכן העובי של רקיע וכן מארץ לרקיע וכן מקצה לקצה ועתה שים אזנך כאפרכסת ושמע לקול דברי ותן מורא שמים בלבך ותשכיל ותבין ענין העה"ז לקח שלג מתחת הכסא וזרקו על המים וקפאו המים ונעשה עפר הארץ כי לשלג יאמר הוי ארץ כתיב הוא ארץ ומהיכן בא אותו שלג בדיבור המלך הגדול קפאו המים הלובן שבהם נעשו אוצרות שלג ולוקח שלג תחת כסא לומר והארץ הדום רגלי ומהשלג לבן וכשנמס מימיו עכורין כך כל הבריאות לבנות וטובות מראה ולבסוף שב אל העפר ומה שלג ו' קרנות כך כל כעשה הארץ ו' ימים ולארץ ו' חקות זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ואומר בספר יצירה מים מרוח חקקו וחצב בהן תהו ובהו רפש וטיט עשאן כמין ערוגה הציגן כמו חומה וסבבן כמו מעזיבה ויצג שלג עליהן ונעשה עפר שנא' כי לשלג יאמר הוי ארץ תהו זה כי ירוק שמקיף את העולם בוהו אלו אבנים המפולמות המשוקעות בתהום שמשם יוצאים פי' מים מרוח פיו כנף הלחלוחית לצד